לפני שאגש לנושא שלפנינו, אודה בפה מלא כי הארון שלי אינו מלא בשלל צבעים וארון ההריון שלי מוגבל אף יותר (אם אראה עוד טוניקה שחורה או אפורה נראה לי שאקפוץ מהחלון). למרות זאת אני חושבת שצבע תמיד היה חלק בלתי נפרד מחיי המקצועיים, מדרך הלבוש שלי ומתפיסת עולמי- גם אם נראה שתמיד קצת פחדתי ממנו. צבעים רוויים נותנים אנרגיה ולרוב משרים אווירה שמחה ואנרגטית.
לפני שקיבלתי את מתנה מס׳ 1, תמרה שלי, גם אני לא ששתי לקנות מארזים של בגדי גוף פרחוניים בשלל גווני ורוד, אפילו קניתי כמה בגדים ש״יועדו״ בכוונה לבנים בצבעי תכלת ואיורים אפורים. למרות זאת מעולם לא היה צבע שאסרתי להלביש לה, גם לא ורוד. עם הזמן הוורדרדות של עורה, התזזיתיות והחיוניות שתמרה הביאה לעולם הזה, נתנו לי את התחושה ששמחה כזאת אף זקוקה לחיזוק.
לרוב משולב עם צבעים נוספים אבל כבר היו לנו ימים ורודים במיוחד
בשנים האחרונות טרנדים מעולם המבוגרים גולשים לעולם הילדים ובמקרים רבים מוציאים את הצבע מהקולקציה. אתן כבר בטח יכולות להבין שאני חובבת של שחור-אפור-לבן, כמו כל אחת וגם בארונה של פיצי מככבים פריטים מהסקלה הדהויה והכהה, אולם העלמת הצבעים מארונם של ילדים מעציבה אותי מאד, בעיקר כשזה נוגע לבנות.
אחת הגישות הקיימות כלפי בנות היא ״רק לא ורוד״, אבל למה? הורוד הוא צבע עם סקלה רחבה ומהנה מאד של גוונים, שנמצא לרוב בתוך קולקציות עם טווח יחסית רחב של צבעים נוספים. אצל הבנים מצב סקלת הצבעים סובלת קשות, הקולקציות שלהן מורכבות מצבעים כהים ולרוב עצובים עם צבע מרכזי או שניים שמככבים מדי פעם. אפשר לראות את זה כמעט בכל המותגים הגדולים.
אז למה שלא נכניס עוד צבעים לבנים במקום להוציא צבעים מהבנות? האם העובדה שאני מלבישה את בתי בורוד מכניס אותה למשבצת מגדרית או כובלת אותה במוסכמות חברתיות? האם קריאה לשיוויון, צדק וחופש משמעותם שאני צריכה לוותר על הצבע המשמח הזה בשביל ילדתי? כמובן שלא.
אם כבר, הגורמים שיכולים להשפיע על סכלת הצבעים והדרך המגדרית בה אנו רואים אותם, היא הוספת צבעים וגוונים לקולקציות הקבועות של הבנים ולא מחיקתם מבגדים המיועדים לבנות. הרי הורוד יכול ואף ראוי להיות חלק מקולקציה המיועדת גם לבנים.
אולי בסוף ההריון הנוכחי אשמע בעצתי ואכניס עוד צבעים שישמחו גם את הארון שלי, אך לפחות לילדי אני מקווה שתמיד ארצה לשלב צבעים רוויים ומשמחים בתוך מלתחתם.
בשבילי הצבע כנראה יחכה לסוף ההריון
- - -
הגר ורטהיים, בת 31, אמא של תמרה ושל עוד קטנטנה בדרך.
מאיירת מוכשרת ובעלת הבלוג 1hugaday
מוזמנות לעקוב אחר עמוד הפייסבוק המתוק של הבלוג, אשר מקשט לנו את הפיד ועושה לנו תמיד ממש נעים.
- - -
לטורים הקודמים של הגר:
