אין דרך להתעלם מהצורה בה שיער משפיע על המראה שלנו וכמה שתינוקות ופעוטות חמודים ומתוקים, גם אצלם זה מתפקד באותה צורה. תמרה שלי נולדה על פלומת שיער חיננית ולאחר חודש חצי שיער נשר ורק החלק הקדמי היה קירח. המראה היה די משעשע ורק בדיעבד, אני שמה לב עד כמה.
לקראת גיל שנה הפוני כבר הגיע לעינים, סיכות לא החזיקו מספיק זמן על השיער שלה ואני החלטתי שהגיע הזמן לתספורת. מאחר ותמרה מאד דומה לי, תמיד דמיינתי בעיני רוחי, שיהיו לה תמונות עם פוני יפה ועבה כמו שלי היה בילדותי.
מראש ידעתי שדרושה פעולת הסחה כך שכמעט לא תרגיש... גם ככה זה כרוך בגזירת, מקסימום, 10 השערות שנכנסות לה לעיניים. נתתי לגוזלית לשבת על הכורסא הקטנה שלה והדלקתי את הטלוויזיה שתקרין תוכנית מצוירת, כהסחת דעת.
סירקתי את השיער מרחוק ובהינף יד גזרתי במהירות את הפוני! אני לא בטוחה איך זה יצא ישר. אבל רשמתי הצלחה ראשונה, אחת מיני רבות בגזירת השיער.
כשהפוני משתגע אני עושה מעשה.
עם הזמן זה נהיה יותר מורכב כי יש יותר שיער, ובכל זאת אני גוזרת עם מספרי הציפורניים לתינוקות של תמרה, אבל דווקא ככל שהיא יותר קשובה זה יותר פשוט לגרום לה לשתף פעולה.
איור: הגר ורטהיים
בפעם האחרונה שסיפרנו את הפוני היא אפילו הרימה את הראש למשמע הוראותי וחיכתה לסיום התהליך.
זה נכון שזה קצת מפחיד, לקרב מספריים לראשו העדין והמתוק של הפעוטה שלי, אבל שילוב של זהירות, מהירות, מספריים קטנטנות וקצת מיץ אומץ- יוצר תוצאות נהדרות.
במקרה הכי גרוע, יוצא פוני עקום ואפשר להחליט לא להרים את המספריים בשנית :)
בהצלחה לכל המספרות!
- - -
הגר ורטהיים, בת 31, אמא של תמרה ושל עוד קטנטנה בדרך.
מאיירת מוכשרת, בעלת הבלוג 1hugaday
מוזמנות לעקוב אחר עמוד הפייסבוק המתוק של הבלוג, אשר מקשט לנו את הפיד ועושה לנו תמיד ממש נעים.
- - -
לטורים אישיים נוספים במגזין:
להיות אמא לפגית >>