יום ראשון בבוקר. השמש זורחת, התחזית מדברת על טפטופי גשם אחה״צ. אני יוצאת לטיול בוקר עם ויקי הכלבה ודניאלה בת השנתיים וחם לי. בעודנו צועדות ברחוב מיוזעות, חשבתי לעצמי כמה שהתחזיות האלה לא מדויקות. לרגע לא חשבתי עד כמה לא מדויקות... ולא לטובתי.
בשעה תשע השמיים החלו להחשיך וחושך, מצרים, כיסה את השמיים. הרוח החלה לשרוק בעוצמה, סגרתי את החלונות וחזרתי לענייני. לפתע נשמע כאילו הבניין בדרכו להיכנס לתוך מערבולת טורנדו. הצצתי מהחלון בחשש לוודא שהכל פרי דמיוני ואז, המציאות עלתה על כל דמיון. לרגע הרגשתי כמו דורותי ב״קוסם מארץ עוץ״. עץ, עץ מלא ענפים, עלים וגזע רציני עף באויר! באוויר! מעל הקרקע ונחתו על טנדר צהוב!
שפשפתי עיניים, מסרבת להאמין למראה עיניי כאשר ענפים עצומים עפו מולי! סגרתי את החלון בחוזקה ומייד התקשרתי למקגיוור. כן, גם אצלו מטורף. כמובן שההודעה מהגננת לא איחרה לבוא - יש הפסקת חשמל, בואו מהר לקחת את הילדים, יש חשש שייפלו עצים בחצר הגן. לא אמרתי התבלבלולוללו השתוללולולולו והופ - אין חשמל גם במשרד.
מקגיוור אסף את דניאלה מהגן רק שאני בכלל לא ידעתי את זה, תודות לחוסר הקליטה הסלולרית, האינטרנט והחשמל. בעודי מנסה להבין איך אני חוזרת מפה הביתה מחלחלת בי ההבנה שאני כלואה בעבודה, הקידמה הטכנולוגית בעוכריי ודלת המשרד סגורה במנגנון החשמלי כך שגם אי אפשר לצאת.
כעבור חצי שעה חזר החשמל והדלת נפתחה אך עדיין אין רשת סלולרית, אין חשמל בבית ואין לי שום מושג מה קורה עם דניאלה ומקגיוור. לזה אני קוראת חוסר אונים!
בדרכי לאוטו, מפלסת את דרכי בין שלוליות הענק פירגנתי לעצמי על כך שבחרתי לחנות במרכז מגרש החניה ולא מתחת לעץ הגדול לטובת הצל.
לאחר שעה ומשהו של בילוי בפקקי הענק בכבישים ללא רמזורים וללא תאורת רחוב ובדרך עמוסת גזעים, ענפים ואפילו כלוב של מיחזורית שעף לו ברוח - הגעתי לשכונה. וכל זה רק כדי לגלות שכל השכונה באפילה ומקגיוור ודניאלה משחקים על השטיח בסלון.
אז מה עושים?
1. מדליקים נרות ריחניים - לאוירה.
2. מרכיבים פאזלים - להעביר את הזמן.
3. מתקלחים במים שהורתחו על הכיריים - להתחבר לשורשים.
4. אוכלים אורז ושותים צ׳אי - להרגיש כמו בקמפינג.
5. מתעוררים בבוקר בדיוק לאותו מצב - להבין למה התכוונו כשאמרו חלם.
נכון לעכשיו אני יושבת בחושך וכותבת לכן, ואני בכלל לא פולניה!
איך נערכים לפעם הבאה:
1. נרות בריחות שאני אוהבת (וניל זה לא אחד מהם).
2. פסטה בצורות כיפיות ובזיליקום באדנית (כדי להרגיש פחות קמפינג ויותר גורמה).
3. מטענים ניידים לניידים (לעדכן שאנחנו עדיין בחיים).
4. שופינג, חובה חובה חובה להצטייד מראש בהרבה בגדים. (אין ברירה, מכונת הכביסה לא עובדת, באמת, אין ברירה, זה לא שאני מכורה לשופינג!).
5. שומרים טוב טוב על מקגיוור, חשוב להתחתן נכון, נניח עם אחד כזה שמחבר לבית גנרטור ודואג שיהיה לך אור בבית ובלב.
