כשאישה עומדת להפוך לאמא, באותה נשימה היא גם הופכת את בן זוגה לאבא, זה הרי מובן. השינוי הזה גם יוצר וייב אחר גם בבית עצמו ובדינמיקה הזוגית הקיימת שאותו קשה להסביר במילים. מין תחושת התרגשות מעט מתוחה המתערבבת יחד עם יצר הקינון וההתכנסות הפנימית וכך נוצרת אווירה מאוד ייחודית, שכל מי שהעבירה את תשעת חודשי ההריון בוודאי מכירה.
זו אחת הסיבות שאנו אוהבות צילומי הריון ביתיים.. הם לכאורה לוכדים את ה"לפני", אבל כאמור, זה כבר לא "לפני" שגרתי. כי חוץ מכך שהם מעניקים לנו הצצה אותנטית ויפה לתוך חיי המשפחה שבדרך, הם גם לוכדים את התחושה המיוחדת ששוררת בבית סביב תקופת ההריון ולעתים היא נראית לנו כל כך מוחשית, עד שזה ממש מרגיש כמו אובייקט נוסף בחדר, הציפייה.
את הציפייה הזו, החמקמקה והנרגשת הצליחה ללכוד בטבעיות רבה אפרת ציון, הצלמת שעמדה מאחורי המצלמה וביד מיומנת הצליחה לתפוס רגעים כל כך יפים ובעלי משמעות.
צילומי ההריון של מייפל (שמרית) וארז אהובים עלינו במיוחד. יש בהם משהו נעים, שלו, שלם. השניים מבלים יחדיו בנינוחות במיטה, מתכרבלים עם הכלבה המשותפת שלהם ועוסקים בכל מיני פעולות שגרתיות שכולנו מכירות מחיי היום יום שלנו, רק שבתוכן נשזרת הפעם אותה תחושה ייחודית וקורנת.
אהבנו במיוחד את התמונה שבה ארז, מוסיקאי במקצועו, מנגן בגיטרה ופורט על הדרך גם על מיתרי הנשמה, כי זה ממש נראה כאילו הוא מנגן נעימות אהובות לתינוקת שבדרך וכך יוצר איתה קשר עוד לפני שהגיחה בפועל לעולם. לרוב, אנחנו נוהגות להתייחס אצלנו במגזין לצלע הנשית שבחבורה, אבל הפעם ארז משתלב לחלוטין בתוך ההריון היפה הזה ומדגים לנו מהי אבהות נרגשת שבדרך.
צילום: אפרת ציון
אותה תינוקת אגב, שכל המשפחה ציפתה לה כל כך, היא אליה וכפי שניתן להבין, היא כבר הצטרפה למשפחה והחליפה את תחושת הציפייה בבית בהתרגשות והמון אהבה.
