כבר סיפרתי שלפני שאת מגיעה לביקור השבועי אני מנסה להספיק לעשות את הכל כדי לא לפספס שנייה אחת איתך. כשאת דופקת בדלת ומזנקת אליי בחיבוק ענק אני מרגישה את האושר הכי גדול שיש. כיוון שאת היחידה אצלנו (בינתיים, טפו טפו טפו) כולם סובבים סביבך. כל אחד בתורו משחק איתך ,משוחח ומשתולל כאשר את קובעת את הסדר ואת קצב הדברים.
מאז שידעת לזחול במדרגות, למעלה, לחדר עם הצעצועים שלך , סדר הדברים הוא כך: את מחליטה אם את עולה או יורדת ונחשול של אנשים הולך אחרייך. פעם לקחנו אותך לגן משחקים ושם ראיתי כמה שאת מיוחדת. בגינה היו הרבה ילדים עם מבוגר אחד, אצלנו את אחת עם פמליה של אנשים. כולם מחכים למוצא פיך.
כשאת אצלנו בשבת הזמן עובר ביעף. רגע רגע –רק הגעת וכבר חלפה לה השבת. בדרך כלל, את לא רוצה ללכת הביתה . צריך לפתות אותך ולשכנע אותך ללכת הביתה. בזמן האחרון פיתחת טקס פרידה קבוע. את שמה את הבובה האהובה עלייך במקום שלה, נפרדת ממנה ואומרת שתגיעי בקרוב. מחבקת את כולנו והולכת לאוטו.
לאחר שאת הולכת סבוש וגוגי עוברים מחדר לחדר ומסדרים אני חושבת לעצמי וואוו, כמה בלגן עושה נכדה אחת מה יקרה שיהיו כמה נכדים?
נ.ב מאז שנעשיתי גוגי בלגאן כזה הפך להיות הכיף הכי גדול, כי זה סימן שאת היית איתנו עוד שבת.
+++
כשאמא שלך הודיעה לי שאתם מגיעים בשבת היא אמרה שהפעם היא רוצה לקחת אותך לראות את הים. כמובן שהסכמתי וסיכמנו שנלך אחרי האוכל.
הודעתי לדודים שהיום יש אירוע חגיגי, אחרי האוכל הולכים לטיילת, לראות את הים. אבל את, לאחר הארוחה רצית להשתולל ולשחק , לא כל כך עניין אותך שאמא שלך רוצה לקחת אותך לים. אמרת שאת לא רוצה. אמא שלך ניסתה לשכנע אותך שכדאי לך ואני באופן לא רגיל התערבתי ואמרתי לאמא שלך שזה לא נורא ,נשאר בבית, הילדה רוצה לעשות כיף בבית של גוגי וסבוש.
האמא התעקשה שהילדה צריכה לראות עולם! מיד שתקתי כי אחזה בי חרדה. אם הקטנה לא תלך לים האמא תרצה להרחיב לה אופקים במחוזות אחרים והיא לא תבוא אלינו. הדוד, שהוא הבן שלי, ניסה יחד עם אחותו, האמא של הקטנה, לפתות אותה ללכת לים. אחרי שהם הבטיחו בשמי שאני אקנה לה גם גלידה היא נעתרה. יצאנו לדרך, רק האבא של הקטנה נשאר לעבוד וסבוש של הקטנה נשאר לנמנם.
הגענו לטיילת, סאנשיין הוקסמה מהגלים הגבוהים, מהמרחבים ומהנוף ואחר כך אכלנו גלידת וניל-שוקולד עם סוכריות קטנות ונהנינו מאוד.
לעוד טורים אישיים במגזין: