הריונך השני מגיע לסיומו ותאריך הלידה המשוער מתקרב.
לאחר הטראומה של הלידה הראשונה והארוכה שעברת ובה הכל השתבש,
את מקווה הפעם ללידה טבעית ונטולת התערבויות רפואיות.
את מפנטזת איך תעברי את הצירים כמו כלום בעזרת מים חמים,
מדיטציות, משפטים מחזקים, נשימות, כדור...
בעלך יעשה לך מסאז׳ בגב בזמן הצירים...יהיה בסדר. תעברי את זה כמו גדולה!
יום הלידה הגיע ובאמת, את זוכה ללידה טבעית. אבל העניינים מתפתחים קצת אחרת ממה שתכננת.
ואת עוברת לידת בזק בסקאלה של כאב שלא ידעת שקיימת.
את מספיקה להגיע בנס לבית החולים וללדת שם ולא בסלון או בכביש.
אחרי הלידה את מרגישה גיבורה. ילדת בלי אפידורל.
עברת שבעה מדורי גיהינום ושרדת. ילדת בייסורי תופת ונשארת בחיים.
את מספרת לאנשים סביבך.
אבל במקום הערצה, זוכה לתגובות כמו:
"נו איך הייתה הלידה? ילדת טבעי? טוב, זה לא חוכמה...ילדת מהר...
אני הייתי 18 שעות בחדר לידה עם בלון ופיטוצין..."
וככה, כולם מדמיינים את הלידה שעברת:
איור: טל, Mima
+ + +
טל, היא אמא לשתיים ובלוגרית. לעוד פוסטים רגישים ומשעשעים על חווית האימהות שלה לשתי קטנטנות, מוזמנות להיכנס לבלוג שלה - Mima
לעוד סיפורים אישיים במגזין:
