לכל מי שנמצא בבית עכשיו - יש לי הצעה: פעילות חושית קלה קלה קלה שקשה שלא להתאהב בה!
הבצק הביתי עושה זאת שוב, עם אינסוף אופציות בהתאם למה שיש לכם בבית ובא לכם ללכלך.
אישית אצלנו בטורינו אחרי חודש בית שכזה, לא בוחלים באמצעים.
מי מצטרפת לחגיגה?
מדובר בפעילות חושית שהתחלתי מגיל כלום ועד היום בן השבע וחצי עף עליה: בצק.
הכי קל, הכי ורסטילי. זה חושי ומקרקע, זה עוזר לנו לאסוף את הילדים שלנו רגשית, זה תרפויטי ויכול לעזור אפילו לנו לנשום קצת להירגע מהסטרס שסביר להניח מורגש היטב בכל בית ובית.
הרעיון פשוט: בצק ביתי שאפשר ורצוי להכין ביחד, אפשר גם קצת צבע מאכל אם רוצים ומכאן - השמיים הם הגבול.
המתכון:
- 2 כוסות קמח
- כוס מים
- כוס מלח
- הוספנו קצת שמן בסוף כי זה לא היה לגמרי חלק
- צבע מאכל לבחירתכם
אפשר להשתמש בחותכנים כמובן אבל הדברים שבאמת מעניינים את הילדים הם דווקא אלה הפחות שגרתיים ובעצם כל דבר שאפשר לתקוע בבצק ולקשט: אבני זכוכית, פסטה על סוגיה (גילאי שנתיים עפו על זה כשעבדתי בגן), מקלות קינמון, קטניות, שיבולת שועל, יצירת מרקמים באמצעות מסרק, תקיעת נרות יומולדת להמצאת עוגה, אפשר לתת להם תבנית מאפינס לראות מה יוצא מהם ובקיצור - כל מה שבא ליד.
כשלאו התחיל בית ספר חדש באיטליה, ממש לא מזמן, הכנו בצק כזה לחידוש האינסטיקנט ההיקשרותי, ליצירת רוגע וקרבה. הוא ומיה ישבו עם הבצק הזה שימו לב - שלוש שעות! לקחו את זה כמה תפניות ובחיי שלא ראיתי את זה בא.
לצעירים יותר וחשיפות ראשונות כדאי להתחיל לאט, לא להעמיס באפשרויות ובעיקר לזרום עם הילד.
רק בריאות ובהצלחה!
> לרעיונות נוספים: דניאל מנו, תקשורת אמפטית - מנחת הורים ומערכות יחסים בגישת 'השפה'.
> אינסטגרם
> פייסבוק
