להיות נסיכה, מלכת יופי או דמות מאגדה, אין אמא שמתישהו בחייה הצעירים לא חלמה להיות כזו. השמלה המתנפחת, השיער הארוך המושלם, העור הצחור, הנסיך, שתמיד מגיע בזמן הנכון ושלל גינונים נוספים שנלווים אליה. זו לא אשמתנו, שזה מה שמכרו לנו עוד כשהיינו ילדות קטנות.
פעם כשהיה מגיע החג האהוב עליי בשנה, הרחובות היו מתמלאים בנסיכות והיה נראה כי עולם האגדות מתעורר לחיים. לרגע אחד, זה היה קסם של ממש ואני מאמינה בקסמים. אז למה עכשיו, כשהגדולה שלי מתחילה לפזול לעבר תחפושת הכוללת שמלה מתנפחת וכתר, משהו זז לי בבטן ולא מהתרגשות?
בשנים האחרונות מאז שנהפכתי לאם, אני פוגשת באמהות רבות, שסולדות גם הן אפילו מלספר את סיפורי הנסיכות האלה. אלא, שהיום לשמחתי יש סיפורים שנותנים תגובת נגד ומציירים את הנסיכה כאקטיבית, כאחת כזו שיוצאת לחפש את אהבתה ולא מחכה שזה יצילה.
אתן בטח תוהות, למה החלטתי לכתוב פתאום על נסיכות, אולי הפלגתי במחשבותי ובתכנוני, אך החג הקרוב, המשמעותי באמת, עוד רגע דופק בדלת ואסור שיתפוס אותי לא מוכנה.
תודו רגע, מי מכן, כבר התחילה בהכנות לפורים ומי שלא, איך את ישנה בלילה?
מלבד הגיל בו לא ידעה לדבר, תמיד שאלתי למה תרצה להתחפש. בשנה שעברה כשכולן התחפשו לאלזה ולנסיכה סופיה, תכף ארחיב בנושא, תמר, היום בת 3 וחצי, מקסימה ודעתנית ביקשה להיות ליצנה (הטעות במקור). כשפיד הפייסבוק היתה מלא בתמונות של נסיכות, היה מרנין לראות משהו אחר.
צילום: שורט אנד סימפל
אני זוכרת שחברה שאלה אותי, איך גרמתי לתמר לא להיות אלזה? אז קודם כל, נכון שיש לדעה שלי משקל רב ואם הבחירה לא מתאימה אני מנסה לכוון לדבר אחר, אבל זו לא הייתי אני. היא באמת לא הכירה את רפרוטאר הנסיכות הללו.
ואילו השנה, בעקבות חשיפה של בנות הגן ושלל הפריטים שיש לה הקשורים לנסיכות, כששאלתי, למה תרצה להתחפש, השיבה- לאלזה.
כאן אני מודה התחלתי להתבלבל. לא נעים להודות, אבל רק לאחרונה הזדמן לי לראות את הסרט המקסים "פרוזן". החלטתי שאם זו התחפושת שהיא רוצה, לפחות אדע במה הסרט עוסק.
בחרתי לצפות בו לבד, גם בשביל הצפייה בשפת המקור וגם כדי להחליט האם התכנים ראויים. הסרט מקסים ועשוי היטב, אלא שעכשיו, הבלבול גדל.
איך ייתכן שדווקא אלזה קיבלה מקום של כבוד אצל הבנות, כשבעיניי, אנה היא הראויה!
(במאמר מוסגר, שכן לא באתי לדבר על הסרט, אנה היא הנסיכה האידיאלית. היא אמנם מתאהבת בקלות, תכונה שאני יכולה להבין, אך היא אסרטיבית, משעשעת, לא מוותרת בקלות, לוחמנית ועוד. עם תכונות כאלו אני מוכנה שבנותיי יזדהו. אלזה בעיני היא קורבן של הסביבה, הוריה שרצו להגן עליה, פגעו בה בהגנת היתר שלהם, זו עוד ביקורת שאפשר להרחיב עליה בנפרד ואילו זו שהזכירה לה שיש בחוץ אהבה ושאסור לוותר, היתה לאורך כל הסיפור, אנה. אני יודעת שיהיו כאלה, שינסו להבין על מה אני מדברת ומה אני מנתחת כל דבר, סה"כ סיפור נסיכות).
מכאן לשם, לאלזה יש שמלה מהממת ושיער קלוע בצמה, כך שכל בת רוצה להיות כמוה. זו תחפושת שלכולן יש, זו תחפושת שלא אני אכין.
אבל, זה עוד שלב בתהליך הנפרדות שלי. היא זו לא אני, אם תרצה להיות אלזה, כנראה שזה מה שיקרה. (נכון לרגע זה היא בכלל רוצה להיות פיה).
ואמנם, יש עוד זמן עד פורים, אבל, בשביל תחפושת כזו, שיש לה משמעות ועשייה עצמית (ואולי, אפילו משותפת, תלוי בגיל הילד) , צריך להתחיל לעבוד.
אז לאלו שלא מפחדות ליצור אפילו עם שתי ידיים שמאליות, התחפושות הבאות במיוחד עבורכן.
כשתמר הגדולה שלי חגגה פורים, בפעם הראשונה, היא היתה בת 8 חודשים. התלבטתי בכלל אם לחפש אותה.
אני לא אוהבת את כל האוברולים הפרוותים האלה, ויומיים לפני החג עוד לא היה לי בכלל רעיון, כיוון או מחשבה לתחפושת. רק שתבינו, שעד אז הייתי קונה את כל התחפושות שלי. אלא שגיסתי האהובה לא ויתרה על הרעיון של תמר בתחפושת והחלה לזרוק רעיונות, את רובם שללתי, עד שהציעה את התחפושת הנבחרת "בלרינה"!
אבל עכשיו, איך משיגים את התחפושת? לאחר חשיבה קצרה, החלטתי, שיחד עם התפקיד החדש שלי כאמא, אני גם מנסה להיות יצירתית. היה ברור שאני צריכה טול לבן, מי ידע שאהבה לחצאיות טול, תתחיל באותו הרגע.
בעזרת סרטון פשוט וקליל שלא דורש מחט, הכנתי אחת כזו:
החצאית הראשונה שלי! הוספתי סרט לראש, הכנתי אפילו את הפפיון. והרי לכם בלרינה. על הכוריאוגרפיה, תמר אחראית.
תמר, פורים 2013 צילום ביתי
בגלל שכל-כך אהבתי את התוצאה, כשהקטנה שלי נעמה, שהיום היא בת שנה וחצי, תינוקות מקסימה עם חיוך כובש, היתה גם היא בת 8 חודשים, גם היא הפכה להיות בלרינה. (בדרך-כלל, אני לא בעד שחזורים, אבל כאן זה היה פשוט מתבקש).
נעמה, פורים 2015 צילום: שורט אנד סימפל
אז נכון, עדיין בשלב שאני זו שמחליטה, תמר חגגה פורים שני וצריך היה למצוא תחפושת. הפעם נערכה חשיבה משותפת, אמרתי כבר ילדה דעתנית, כן? הספר שהכי אהבה היה "האריה שאהב תות" של תרצה אתר ולכן נבחרה תחפושת התות. (לשמחתי גם היה אריה בין שלל תחפושות הגן וזכינו לתמונה משותפת). גם כאן החשיבה שהובילה אותי היתה נוחות מירבית.
נכנסתי לקבל השראה מלוחות השראה של תותים ואחרי שגזרתי והדבקתי, זו התוצאה :
צילום: שורט אנד סימפל
בשנה האחרונה, כבר גיליתן קודם איזו ליצנה היא היתה.
צילום: שורט אנד סימפל
והשנה, פרוייקט כפול עומד לפניי, המחשבות מדירות שינה מעיני וגורמות לי לעשות עבודת תחקיר רבה. ועד אז, תהנו ו DIY.
- - -
חיה דר, היא אמא לשתי בנות ובעלת הבלוג ׳אמא בארגז חול׳. מוזמנות לעקוב אחר הבלוג הנפלא בו היא משתפת אחר חוויותיה כאמא.
- - -
לקריאה נוספת במגזין:
