מוקדש לסבתא שלי
אני זוכרת את עצמי שוכבת על הרצפה בבית של סבתא שלי והיא רוכנת מעלי ומחייכת חיוך מרוצה – "עוד רבע בלטה גבהת מהפעם האחרונה" היא רושמת באדיקות בפנקס הקטן. כשהישבן שלי כבר איבד תחושה מרוב קור היא אומרת לי בנוקשות "בשביל להיות יפה צריך לסבול, תזכרי את זה תמיד!"
אני מאלה שקונות נעלים יפות, כן אני מודה נוחיות באה אצלי במקום השני. אז תגידו עלי שאני מתאמצת, סובלת חינם, מתלבשת עבור אחרים אבל ההפך הוא הנכון, אני נועלת נעלים יפות ודקיקות שגורמות לי להרגיש טוב עם עצמי. והאמת, שאם הנעל התאהבה בי ובחנות אין את המידה הנכונה, אני יכולה בשבילה להיות גם 6 או 7 ואם היא בוחרת בי באמת - למענה אהיה גם 40. הרי סבתא אמרה- אני אמורה לסבול בדרך...
כל זה מוביל אותי לתיק מהמם שראיתי נתלה על עגלה באחד מחיפושי אחרי העגלה המושלמת עבורי (או שבעצם היא אמורה להיות מושלמת עבורה הנסיכה?). יש שיגידו שהוא ישבור לי את הגב, לא יתאים לימים לחוצים וכשההוא שלצידי יקח את הקטנה כולם יצחקו עליו שהוא נשי (עיין ערך ה- man purse של ג'רי סיינפלד) . אבל אני התאהבתי, פני הפכו ירוקות, ליבי פעם בחוזקה כשהXO$&X## תלתה את התיק המושלם על העגלה שאני רציתי לקנות!!
אז הנה הוא, אני חולקת אותו אתכן שכולן יוכלו להנות ואני אשב ירוקה בפינתי. הוא יפה וגדול, נתלה על העגלה, יש לו משטח לחתל את הנסיכה וידית אחת. אז מה?? מתי שמתי תיק על הגב?? ממתי אני משתמשת בשתי כתפיות?? והגב שלי, ממתי הוא מעוניין בתמיכה טובה? למה כשאני מסתובבת יום שלם עם הלפטופ בקלאץ', הכתף לא רועדת?? רועדת- ככה אני מתחשלת- כדי להיות יפה צריך לסבול!
ולכו עם עקבים!! התישבו עם מיני!! בכו עם מסקרה!!
cake by petunia pickle
לקריאה נוספת אודות שבוע 15 להריון >>