ארסן, זרניך וארסניק הן שלוש מילים לאותו הדבר – מתכת למחצה (מוצקה בטמפרטורת החדר), המצויה באדמה, באוויר ובמים, אשר בכמויות גדולות גורמת למגוון בעיות נירולוגיות ואף למוות. החשיפה שלנו לארסן נעשית דרך מים, אוויר וגידולים חקלאיים (אשר סופחים אותו מהאדמה והמים מהם הם מוזנים).
בארץ, המים מפוקחים וכמות הארסן מבוקרת על ידי משרד הבריאות (לא נמצאו במים שלנו יותר מ 0.05 מ"ג לליטר ארסן מים, כך שאנו עומדים בתקן). באוויר, כמות הארסן אף היא מפוקחת ובמדגמים אשר נעשו בארץ לא נמצאו חריגות.
זה משאיר אותנו עם גידולים חקלאיים, וכשאני כותבת גידולים חקלאיים, אני מתכוונת בפרט לאורז, כיוון שגידולים שונים סופחים כמויות שונות של מים ואורז צורך הרבה מאוד מים.
סיבה נוספת לעסוק באורז היא הפופולריות שלו בבית הישראלי. אנחנו אוכלים אותו לא רק כתוספת לארוחת הצהריים, אלא גם בחטיפים לתינוקות וכמובן בנשנוש הידוע - פריכיות אורז. הנושא של אורז, ארסן ותינוקות עלה לאחרונה עם מחקר אשר פורסם בגרדיאן הבריטי, אשר נעשה באוניברסיטת בלפסט ומצא כי מוצרי אורז לתינוקות מכילים בתוכם כמויות ארסן גבוהות מן המותר. המחקר הזה כלל 11 תינוקות בלבד ובהחלט יתכן כי המוצרים שאותם תינוקות אכלו, היו מוצרים שהגיעו למדפים עוד לפני הרגלוציה של האיחוד האירופאי בנוגע לכמויות המותרות (אשר פורסמו בינואר 2016).
אך במחקר נוסף, אשר פורסם בשנת 2017 וכלל 79 תינוקות (שנה לאחר הרגולציה), נמצא כי המוצרים לא ממש השתנו ו- 75% ממוצרי האורז על המדפים, אשר ספציפית מיועדים לתינוקות, מכילים כמויות ארסן גבוהות יותר מן המותר (עד 0.1 מיקרוגרם לקילוגרם).
כיוון שתינוקות אלו אינם חשופים למים בעלי רמת ארסן גבוהה, משערים החוקרים כי מקור הארסן בגופם נובע מחטיפי האורז הנפוצים והמיועדים לתינוקות; זאת כיוון שלמעלה מ-90% מהתינוקות שנבדקו, צרכו חטיפים המבוססים על אורז.
אז מה לעשות?
דבר ראשון לא לדאוג, עדיין אין מחקר ארוך טווח המלמד על נזקים בריאותיים וודאיים עקב צריכת מוצרי מזון המכילים ארסן. כלומר אין סכנת בריאות מיידית ידועה לציבור.
מה כן?
נדרשת אחריות אישית. צאו מנקודת הנחה שכמעט כל מה שאנחנו אוכלים מכיל ארסן באופן טבעי, וזה בסדר, הגוף שלנו יכול להתמודד איתו. כמויות גדולות יותר של ארסן נמצאות באורז מלא או חום, כי הוא מצטבר בעיקר בקליפה, אך מנגד לאורז לבן אין שום ערך תזונתי ממשי. לטעמי, לילדים קטנים עדיף לתת את האורז המלוטש – הלבן הבסמטי, ובגיל הבגרות דווקא כן לעבור לאורז הבסמטי המלא - בגלל וויטמיני B המצויים בו וכן הסיבים התזונתיים.
ומה עוד?
ניתן לבשל את האורז המלא כמו פסטה – עם הרבה מים, זה ישטוף חלק ניכר מן הארסן החוצה אך גם יוציא משם את מרבית הוויטמינים.
והכי חשוב! כדאי לזכור כי ישנם מזונות רבים, טעימים לא פחות, אשר יכולים לספק לתינוקות מקור טוב לפחמימות, כמו: בטטות, קינואה, דוחן, שיבולת שועל ועוד.
וליתר האנשים, הבוגרים והמבוגרים, בהחלט אפשר לאכול אורז מלא, על אף הארסן ולזכור שגם אנחנו יכולים לאכול יותר בטטות, דוחן, שיבולת שועל וגריסי פנינה בכדי לקבל את מנת הפחמימה הנחוצה לנו. לא על האורז לבדו יחיה האדם.
מה בנוגע לחטיפי אורז?
נדיר שלמזון מעובד יהיה לו משהו טוב לתת לנו. עבור תינוקות כדאי להימנע ולהציע פרי (שנשטף עם סבון) ואשר גם הוא פחמימה. ובנוגע לחובבי הפריכיות? גם על הפריכיות הייתי מוותרת. מה גם שמי שמנשנש פריכיות סביר להניח שהוא רעב. לכן, לכו לאכול כמו שצריך ושיהיה לכם בתיאבון!
עדי כספי היא נטורופתית המטפלת בתזונה טבעית, צמחי מרפא ורפלקסולוגיה בנשים טרום ולאחר הריון וכן בתחלואות סטרס וחרדה. לעמוד הפייסבוק של עדי לחצו כאן >
