אז כמה עייפה אני?
פתחתי את המקרר ולא זכרתי למה.
הלכתי להביא משהו מהחדר ולא זכרתי מה.
באמצע משפט אני שוכחת מילים בסיסיות שילד בן שלוש יודע.
הפעלתי מכונת כביסה ושכחתי להכניס את הפריט שבגללו רציתי להפעיל מכונה.
שמתי משהו לחימום במיקרו ואחרי דקה הייתי מופתעת שהמיקרו צפצף.
הלכתי לסופר לקנות חלב, חזרתי עם מלא דברים אבל... בלי חלב.
אז כמה עייפה אני?
המווווון
כשיש לך ילדים ואת לא בנאדם של בוקר, לתפקד בבוקר יכול להיות עניין די קשוח.
בדרך כלל אני מתעוררת מקריאות של פעוט חמוד שמודיע לי שהגיע זמן לקום, ואני מנסה לגרד את עצמי מהמיטה, מסתובבת בבית בעיניים חצי פקוחות מנסה להבין למה אתמול בלילה היה נראה שזה רעיון טוב לראות עוד פרק בסדרה או לבהות במחשב. הילדים רצים מסביב כל הבית בעיגולים ומשחקים תופסת, מתחילים לפזר בצורה רנדומלית את המשחקים בכל חדרי הבית.
לא ברור לי איך הם יכולים להתעורר עם כל כך הרבה אנרגיות על הבוקר.
אני כל כך עייפה שמתחשק לי לשחות בכוס ענקית של קפה.
כך אני שוהה לי בבהייה מרגישה איך לאט לאט תאי המוח שלי מתעוררים והכל מסביב מתפקס ונהיה קצת פחות נורא. עם כל שלוק בודקת מכמה קפה עוד נשאר לי ליהנות, ולהילחם בעייפות. עוד שלוק ועוד אחד ומתבאסת ממש שהקפה נגמר… אני עדיין עייפה.