אם יש שאלה אחת שנשאלת בבית שלנו כל יום בלי יוצא מן הכלל זו השאלה הזו "אמא, מה אוכלים היום?" נועם שואל, ובהתאם לתשובה שהוא מקבל הוא עשוי להשיב בהתלהבות יתרה, או במיאוס גמור "עוד פעם פסטה??"
אני אוהבת לבשל, תמיד אהבתי להיות במטבח ולהכין אוכל לאנשים שסובבים אותי. לפני שהפכתי לאמא השקעתי את האהבה הזו בעיקר באפייה, במתוקים, ובכל הזדמנות שהיה צריך להכין קינוח לאיזו ארוחה, או שסתם התחשק לי לפנק את שי, הייתי שולפת איזה מתכון ואופה. אבל אז הגיע נועם, ובגיל 6 חודשים הוא הצטרף אלינו לשולחן האוכל. עד אז, אני מודה, התזונה של שי ושלי היתה לא ממש סדירה, אולי גם לא הכי בריאה, אבל היה לי ברור שעכשיו שנועם אוכל איתנו אני רוצה שהאוכל שיוגש בבית יהיה מזין, בריא וטעים.
במהלך השבוע נועם ויובל (הקטנה שלי) אוכלים את ארוחת הבוקר והצהריים שלהם בגן, שי אוכל בעבודה, ובסוף היום כולנו יושבים יחד לארוחת ערב בבית. זו הארוחה עליה אני אמונה ואחת ליומיים-שלושה אני מכינה משהו חדש. אני אוהבת להכין בכמויות גדולות יותר כדי שיישאר גם לארוחה נוספת למחרת.
אחת המנות הראשונות שהפכו למזון קבע אצלנו בבית היא מנת קציצות הסלק וגזר. הפעם הראשונה שהכנתי אותן הייתה כשנועם התחיל לאכול מזון מוצק, וחיפשתי משהו צמחוני ועשיר שיהיה רך ומתפרק עבורו, שאז היו לו רק שתי שיניים, טעים ולא מרגיש כמו מזון-תינוקות עבור שי ועבורי.
זה התחיל ממתכון להמבורגר סלק שמצאתי באינטרנט, שבמהלך הזמן השתנה והתהווה למתכון אישי שלנו. אני קוראת להן קציצות סלק וגזר, כי אלו המרכיבים הראשיים, אבל יש בקציצות הללו עוד מרכיבים דומיננטיים, ותמיד אפשר להוסיף ולשנות את הירקות שבפנים.
נועם עף עליהן עד לא מזמן אבל אני לא חושבת שהוא הפסיק לאהוב אותן. הוא פשוט בגיל הזה ובתקופה הזו שפתאום כל מה שהיה רגיל לאכול הוא עכשיו "לא אוהב" או "לא רוצה" לאכול (שזה לא באמת תופס כי כשהוא מבין שזה מה שיש, ואמא לא תכין לו עכשיו פיתה בלי כלום בתור ארוחת ערב חלופית, והוא בסוף אוכל הכל).
יובל עדיין בגיל של לטרוף את העולם אז היא כמובן אוהבת אותן (ותמיד מסיימת גם את מה שנועם השאיר בצלחת שלו). על שי אין מה לדבר, הוא אוהב כל מה שאני מכינה לו (תנו לי קצת לעוף על עצמי), ואמא של שי גם זרקה לי לא פעם שהיא מאוד אוהבת אותן.
בקיצור, תכינו אותן בעצמכן, הצלחה מובטחת!
> מתכון לקציצות סלק וגזר שילדים אוהבים <
רשימת קניות ל- 25-30 קציצות:
(הכמויות של המרכיבים שאינם ירקות הם בערך, אני לא ממש מודדת כמויות אלא עובדת לפי תחושה, מרקם ומראית עין. סליחה...)
4-5 סלקים בינוניים קלופים ומבושלים (אני עצלנית ומשתמשת באריזות סגורות בוואקום של סלק קלוף ומבושל)
3-4 גזרים בינוניים
בטטה אחת לא קטנה ולא גדולה
בצל אחד (לבן או סגול, לטעמכם)
כוס קוואקר
כוס קמח כוסמין
1/3 כוס שמן זית
4 שיני שום כתושות (או 4 תיבוליות)
חופן בזיליקום קצוץ (או תיבולית אחת גדולה)
1/2 כפית כורכום
1 ביצה L
מלח, פלפל לבן (אתם יכולים שחור, אני פשוט אלרגית)
איך מכינים:
1. מגרדים בפומפיה את כל הירקות לקערה גדולה. אפשר להשתמש במעבד מזון, אבל זה לא יוצא אותו דבר (במעבד מזון זה תמיד מרגיש גס וקשה יותר, בפומפייה זה יוצא דק ורך).
2. מוסיפים את כל המרכיבים ומערבבים היטב. נותנים לתערובת לעמוד כ-20 דקות (כך השיבולת שועל סופחת קצת מהנוזלים ומתנפחת מעט). התערובת אמורה להיות עיסתית. אם היא מרגישה לכם דלילה ונוזלית אפשר להוסיף עוד קצת קוואקר ו/או קמח כוסמין.
3. מחממים תנור ל- 180 מעלות (תנור על טורבו). מרפדים תבנית אפייה ומשמנים קלות בשמן זית. יוצרים לביבות שטוחות ומניחים על התבנית.
4. אופים בתנור למשך 25-35 דקות (ממליצה להפוך אותן במחצית הזמן), עד שהן מתקשות מעט מבחוץ (הבפנים נשאר רך בגלל הקוואקר).
אפשר להגיש אותן חמות או קרות.
אנחנו אוהבים לאכול אותן עם אורז ויוגורט. בתיאבון!
צילום: טלי דברת
הצעות נוספות:
- אפשר להוסיף קישוא לתערובת.
- אפשר לטמון במרכז כל קציצה קוביה קטנה של גבינת עיזים (פרומעז).
- לחובבי השום ממליצה בחום להגיש עם יוגורט משודרג- יוגורט מעורבב עם שן שום כתובה (או 2-3 שיניים...) ושמיר קצוץ.
לעוד מתכונים מעניינים שילדים (וגם הורים) אוהבים, לחצו כאן >>
