בהריון אנחנו נחשפות בפניהן. לעיתים מצליחות לשדל גם את בן הזוג להיחשף יחד איתנו. כשהמשפחה מתרחבת אנחנו נחשפות שוב בהרכב מלא יחד עם הקטנטנים.
נוצרת שיחה וחיבור אותנטי שבא לידי ביטוי בתוצאה, שהיא תמונות חיינו. אלה שמקשטות לנו את הקיר הכי יפה בבית.
מסקרן אותנו להכיר יותר טוב, את הנשים העומדות מאחורי העדשה. מוזמנות להצטרף, יהיה מרגש, אנחנו מבטיחות!
נעים להכיר
לירז צור, בת 35, נשואה ליובל ואמא ליולי בת השנה וחצי. מתגוררים בנהריה באופן זמני אחרי שעברנו מהמרכז (המסלול הרגיל.. חזרנו צפונה לקראת הלידה של יולי) ואנחנו מתחילים לבנות בית ברגבה, המושב השיתופי בו גדלתי.
צילום: יובל סער
כשהיית קטנה, מה רצית לעשות כשתהיי גדולה?
כשהייתי קטנה רציתי להיות רקדנית בטח אבל כבר מגיל קטן, מהגן, הייתי מצלמת. אם אני מנסה לנתח את העניין, חוץ מהמשיכה הטבעית שלי לצילום ואמנות, זה קשור גם לעובדה שרציתי להתקרב לאבא ולדמות לו כי צילום היה התחביב שלו.
איך הגעת להיות צלמת?
תמיד צילמתי באירועים משפחתיים, כבר מילדות, השתתפתי בחוגי צילום בתיכון ושם נחשפתי לחדר חושך ולפיתוחים בפעם הראשונה. אחרי הצבא, גרתי בניו יורק ושם לקחתי קורסים לצילום ב-S.V.A ואז נכנסתי לזה ברצינות והבנתי שזה מה שאני רוצה ללמוד ולעסוק בו.
מהו הסגנון הצילומי האהוב עלייך?
אני לא ממש אוהבת לדבר על סגנון הצילום שלי או להסביר אותו גם כי אני פחות טובה במילים וגם כי צילום הוא מדיום ויזואלי שלא דורש הסברים לדעתי. אם בכל זאת לוחצים עלי, אז אפשר להגדיר אותו כסגנון דוקומנטרי.
איך מצאת אותו?
נראה לי שהוא מצא אותי. אני מצלמת פשוט את מה שאני רואה. אין לי דרך אחרת לצלם. מבחינתי זו הראייה שלי על העולם וזה מה שמשתקף בצילום.
מהי התמונה שצילמת שאת הכי אוהבת?
יש תמונה שצילמתי בשנה השנייה בלימודי הצילום במכללת ויצ״ו, שתמיד עושה לי משהו כשאני רואה אותה. זה צילום אקראי לגמרי, שצילמתי בפילים שחור לבן, שלא היה חלק משום פרוייקט של אישה עומדת בתחנת אוטובוס. צילמתי אותו מתוך האוטובוס בדרך הביתה מהלימודים. זה היה כשעדיין חששתי לצלם אנשים ולא ידעתי איך לגשת לזה אז הייתי עושה את זה בהחבא. התמונה תפסה רגע מאד קטן. העיניים שלה מוסתרות מאחורי עלים של עץ ועדיין יש שם המון רגש בדרך שבה היא מחזיקה את התיק.
לפני כמה שנים החלטתי שאני רוצה לתלות את התמונה בבית ולמסגר אותה אז חיפשתי אותה בארכיון הפילמים שלי ואז ראיתי שצילמתי מיד אחר כך תמונה נוספת של אותה אישה שבה היא הולכת ורואים את הפנים. לא זכרתי את זה וזה היה גילוי מעניין. אלו דברים שיכלו לקרות רק בעידן האנלוגי וברור שהיום זה שונה לחלוטין.
האם את אוהבת להצטלם?
מכיוון שעד היום אני "צלמת הבית" אין הרבה תמונות שלי אבל אין לי איזה עניין עם להצטלם. כמובן שכמו כולם אני לא תמיד אוהבת את מה שיוצא.
לפעמים כשאני מבקשת מיובל לצלם אותי ואת יולי הוא צוחק עלי שהוא צלם הרבה יותר טוב ממני.
מה יש לך להגיד למי שאומר לך: ״אני לא פוטוגני״ או ״אני לא אוהבת להצטלם״?
בדרך כלל אני עונה שהרבה אנשים אומרים את זה ושזה תלוי מאד בצלם. אני חושבת שאפשר לראות בתמונות מי הצלם שמאחורי המלצמה, האם בני אדם מסקרנים אותו ואם יש לו רגישות לאנשים ולמצבים. במקרים כאלה אני פשוט אומרת להם לשחרר, לחייך ולצחוק כמה שאפשר ולשכוח מהעניין של ה"לא פוטוגני", ואז אני יכולה לאט לאט למצוא את המקומות שבהם הם פשוט מי שהם, בלי הלחץ והחשש מהמצלמה.
איך את שומרת את התמונות המשפחתיות שלך?
במקרה הזה הסנדלר הולך יחף. קודם כל אני לא אוהבת לצלם כשאני בחופש או באירוע כי אני תמיד אעדיף לחוות את החוויה ולהיות נוכחת מאשר להתנתק ולהיות מאחורי המצלמה. הרבה אנשים לא מבינים את זה ואני "מפספסת" המון תמונות שוות, אבל כשאני עם המשפחה אני מעדיפה פשוט להיות איתם. אז התמונות בתיקיות במחשב, וכמובן מגובות על כונן חיצוני, אבל רק עכשיו כשיולי היתה בת שנה דאגתי לפתח ולעצב לה אלבום. זה לא היה פשוט. זו משימה שצריך לעבוד עליה אבל ידעתי שזה ישתלם וחשוב לי שתהיה לה את החוויה של תמונות משפחתיות כמו שלי היתה.
טיפ אחד ממך לצילום ילדים
סבלנות. הרבה פעמים יש התרגשות סביב צילומי המשפחה והילדים קולטים את זה מיד ומגיבים בהתאם. לפעמים הם יהיו היפר ולפעמים מאד יתביישו או יתעייפו. צריך לתת להם זמן להתאקלם לסיטואציה ולחכות קצת עד שהם מאפשרים להתקרב.
טיפ אחד ממך לצילום הריון
לצלם באיזור שבוע 32. זה לא חייב להיות בדיוק, אבל הראציונל הוא שזה הזמן האידיאלי כשהבטן כבר בחוץ אבל את עדיין קלילה יחסית ולא עייפה ומרגישה כבדה מדי.
מהם מקורות ההשראה שלך?
מקורות ההשראה שלי משתנים כל הזמן. זה יכול להיות איזה צלם שאני נתקלת במקרה ואז שומרת לי את האתר שלו ועוקבת אחריו, זה יכול להיות הפקה יפה שצילמו בחו"ל ואני נתקלת בה במקרה בפייסבוק, או חברים שלי שמעלים תערוכה ומרגשים אותי. כל דבר יכול להיות לי השראה.
צילום: לירז צור
מהי התמונה שקיבלה הכי הרבה לייקים באינסטוש שלך?
אין לי אינסטגרם! כן, זה הזמן להתוודות. אני לירז, אני צלמת ואין לי אינסטגרם. איזה בושות.. הולכת עכשיו להתחיל לעבוד על זה.
+++
ומילה מאיתנו
אנחנו, הכי אוהבות את סשן הצילומים הנפלא הזה שלירז צילמה. פלא הבריאה, אין מה לומר.
