תקופת ההריון היא תקופה של אינספור שינויים פיזיים ורגשיים שעוברים עלינו, כאשר כל אחת תחווה אותם מעט אחרת. יש בנות מזל שההריון יעבור עליהן בצורה קלה יותר, ויש כאלה שיחוו קשיים פיזיים ורגשיים גדולים יותר. עם זאת, תמיד כששתי הריוניות יפגשו, הן יבינו זו את זו הכי טוב שיש, כי יש דברים שרק כשאת חווה על בשרך את מבינה באמת. זו אחת הסיבות שאנחנו כל כך גאות בקהילת הנשים של אמהות בסטייל, שבה מרחב שנשים יכולות לדבר על כל מה שקשור בהורות ולהבין שהן לגמרי לא לבד.
מובן שהריון הוא גם תקופה מרגשת ומשמחת, אבל יש לנו את כל הלגיטימציה גם לחוש רגשות אחרים, ולדבר חופשי גם על התופעות הנעימות פחות. אז יאללה, בואו נדבר על זה קצת, של ווי? …ובעיקר על אחת התופעות המוכרות לכולנו כמעט, נקראת בשם החיבה "טפשת הריון".
לפני שניגע בכלל בשאלה האם זוהי תופעה אמיתית או סוג של מיתוס, נגיד שבעינינו, יש לדיבור על טפשת הריון שני צדדים - מצד אחד, נשים רבות מדווחות באמת על תחושה של ערפול ובלבול בתקופת ההריון, שגורם להן לשכוח יותר דברים, להתבלבל ולהיות בסך הכל פחות מפוקסות. היכולת שלנו לקשקש על כך ולצחוק על עצמנו מאפשרת לנו לחוש שאנחנו לגמרי לא לבד בעניין, ולקחת את הכל לגמרי באיזי. וזה מהמם.
מצד שני, אנחנו ממש לא נרצה שמישהו מהצד יעיר לנו, או ישתמש בעובדה שאנחנו בהריון כדי להוכיח לנו שהתפקוד שלנו הוא לא 100 אחוז. כולנו עושות את המקסימום שאנחנו יכולות בעבודה ובהורות, ואנחנו ממש לא רוצות שהריון ייחשב לתקופה שבה אפשר פשוט להפטיר לעברנו "טפשת הריון" ולבטל את המאמץ שלנו. אז אנחנו כן מרגישות שיש כאן סוג של חרב פיפיות, ורוצות להתקרב לנושא בזהירות המתבקשת.
אז בואו נתחיל ונדבר על הצד המדעי, ומה אומרים מחקרים בנוגע לתופעה - אחד המחקרים העדכניים והחשובים בנושא פורסם במגזין Nature בסוף 2016 ונערך על ידי צוות של חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה בספרד. החוקרים בדקו ב-MRI מוחות של נשים לפני ההריון ואחריו, במטרה לבדוק אם אכן מתרחש שינוי במוח של נשים לפני ובמהלך הריון. המחקר מצא שישנה ירידה משמעותית בכמות המוח האפור במוחן של נשים שילדו, באופן שבן ניתן לזהות רק על פי המוח אישה שילדה לעומת אחת שלא.
עם זאת, המסקנה העיקרית מהמחקר היא שנשים בהריון ואחרי לידה אינן "טיפשות" יותר, אלא להיפך! ההפחתה של החומר האפור נעשתה באזורים מסוימים, בהם המוח עבר שינוי כדי להפוך דווקא ליעיל יותר. האזורים שבהם הופחת החומר האפור הם כאלה הקשורים ליצירת הקשר הרגשי עם הילד והיכולת להבין ולהיענות לצרכים שלו. בבדיקות נראה גם שאזורים אלה היו פעילים, כאשר הנשים ביצעו פעילויות שקשורות לתינוק. על סמך נתונים אלה החוקרים מעריכים שהשינויים שנגרמים במוח קשורים דווקא לפיתוח יכולת הורות טובה יותר.
אז מדוע נשים רבות מדווחות על חוויה של טשטוש ובלבול? ככל הנראה, מדובר בשילוב של מספר גורמים נוספים: חוסר שינה, העובדה שהגוף כולו מושקע בעובר, לחץ וחרדה סביב ההריון, הורמונים ומחסור באנרגיה. אז אנחנו מציעות לך לנוח עד כמה שאת יכולה, לטפל בעצמך ולהיות חביבה ונחמדה לגוף שלך. צאי למסע שופינג וירטואלי, תפנקי את עצמך במסיכת פנים, תקראי ספרים מעניינים, צאי לטיול ותנשמי אוויר צח. כל מה שאת יכולה לעשות כדי להירגע ולזכור שגם את חשובה, ולא רק האדם הקטנטן שצומח בתוכך.
וכדי להזכיר לכן שאתן אף פעם לא לבד, ביקשנו מחברות הקבוצה הסודית שלנו לספר לנו את סיפורי הטפשת הכי מצחיקים שלהן, והם מצחיקים באמת!
עינת:
בהריון השני היה שלט במשחקיה, ילד פלוס מלווה ב20 שח.
קראתי מלווה בתור מלוואח. הייתי בטוחה שמי שנכנס למשחקיה מקבל מלוואח.
כבר שאלתי את ליבי אם היא רוצה מלוואח והיא אמרה לי כן.
הלכתי לקנות כרטיס ולמזלי קלטתי את הטעות לפני ששאלתי את המוכרת איפה המלוואח.
רותם:
לפתוח את הדלת של הבית עם המפתח של האוטו ולהתעצבן על הדלת.. מתקשרת לבעלי ואומרת לו שצריך להחליף את המנעול כי הדלת נדפקה... אוי אוי כמה שהוא צחק עלי…
דנה:
אמרתי לחברה "איכס החביתה שוחה בשתן" במקום בשמן
או לגיסתי שגם הייתה בהריון יחד איתי
"בואי נחנה באחוזת העוף" במקום אחוזת החוף
מיכל:
בהריון, בקניון עם בת שנתיים וחצי בעגלה בתור לחנות. התור ארוך אז נותנת לה את הפלאפון שלי שתראה יוטיוב. מסיימות בחנות יושבת על ספסל מחוץ לחנות עד שיסתיים לה הפרק. נזכרת שרוצה להגיד משהו לבעלי, מחפשת את הפלאפון בתיק בטירוף. הופכת את התיק. זהו גנבו לי את הפלאפון מהתיק בזמן ששילמתי בקופה. איזו מפגרת, רק לפני שבוע איבדתי את האשראי, אני לא מאמינה. מבקשת מבחורה שעוברת שם להתקשר אלי רגע כי חוששת שגנבו לי את הפלאפון. היא מתחילה לחייג את המספר שלי ואז עוצרת ואומרת לי - הוא לא אצל הבת שלך?
מירב:
מיקרוגל הפסיק לעבוד, ניסיתי לסדר אותו והוא התנהג ממש מוזר - לא התחיל לחמם לא משנה על איזה כפתור לחצתי.
רק אחרי שהזמנתי חדש און ליין, נפל לי האסימון שהמיקרוגל בסדר גמור ושאני כל הזמן הזה ניסיתי להפעיל אותו עם דלת פתוחה
אולגה:
הפעלתי מכונת כביסה עם האוכל של הכלב במקום אבקת כביסה. גיליתי את זה רק בכביסה הבאה.
עדן:
הכנתי לי קערה עם קורנפלקס וחלב. איך שסיימתי להכין אותה הלכתי לפח וזרקתי את כולה. אח״כ מיד התחלתי לבכות כי נורא רציתי לאכול אותה.
אורטל:
יום אחד בחודש טפשי כלשהו, אני מוציאה מזון מהמקרר, מעבירה לצלחת, פותחת את המיבש כביסה ומכניסה את הצלחת.
בר:
אני חילונית עם היכרות די בסיסית של הדת (אבל כן עם היגיון בריא, בד"כ) ויש לי בעבודה חברה דתיה. שאלתי אותה בפורום די רחב אם ביום של הבחירות הם צריכים לשמור שבת, כי זה יום שבתון.
נוי:
היה לי מבחן בחודש רביעי ושכחתי להביא עט. אז הנחתי את התיק שלי בכסא וצעקתי בכיתה "מי יכול להשאיל לי עט?". חברה נתנה לי, ואני יצאתי לשירותים. כשחזרתי לכיתה צרחתי שוב " נוו כבר מי מביא לי עט??"
סיוון:
העלתי תמונת עירום שלי בהשתקפות על דלת המיקרו שפרסמתי למסירה.
גלית:
במהלך ההריון הייתי אחראית שיווק באינסטגרם של רשת גלידריות גדולה בארץ. קרו כמה וכמה פעמים שהעליתי סטורי כמו - חג חמישי שמח! והיה יום רביעי או, עם איזה טעם תרצו לקבל את סוף השבוע? וזה יום שני.... בחיי שבדקתי כמה פעמים איזה יום היום ובכל זאת, הזמנים פשוט התערבבו.
רוני:
יוצאת מהאוטו לפגישה עם אדריכלית שאני עובדת איתה. ביד אחת כוס אייס קפה ריקה, ביד השניה טלפון והמפתחות.
רואה את הפח הירוק הענק מחוץ לשער של הבית שלה (שצמוד לבית ראש העיר עם מאבטחים ומצלמות וכל השיט) פותחת את הפח, זורקת פנימה הכל ונכנסת לפגישה.
אחרי הפגישה, אני מחפשת את המפתחות והטלפון שלי. ואני קולטת שזרקתי הכלללל לפח הענק. יוצאת החוצה... הופכת את הפח ושולפת הכל, המאבטחים מסתכלים עליי ולא מבינים מה קרה. ואני כולי ענקית, בהריון תאומים!!!!
מעיין:
כמה שבועות אחרי הלידה, הנקתי את התינוקת.
הרגשתי תנועות עובר ותהיתי מתי אלד כבר.
ענבל:
בטעות נעלתי את בעלי במרפסת בזמן שניקה אותה ונכנסתי למקלחת מפנקת של 40 דקות.
סיוון:
עידן היה בן חודשיים בערך, שטפתי את הפנים עם סבון כלים פיירי פלטינום.
>>><<<
כאן תוכלו למצוא את השרשור בקבוצה הסודית שלנו, עם שאר הסיפורים..
ושיהיה לכולנו הריון קל ומלא בעיקר חיוכים ובצחוק:)
