ההרפתקן הפרטי שלי הגה רעיון מקורי...נוסעים לחרמון!
ואני, שלא אוהבת לאכזב אותו - זרמתי בנונשלנטיות האופיינית לאמהות לא פולניות. (פעם הכרתי אחת כזו, אז ידעתי איך להגיב).
אחרי שהרעיון התגבש לו ליום אמיתי בשבוע הקרוב, הבנתי שאני צריכה לשחק התפקיד עד הסוף. זורמת.
משמעותי לשובבות הקטנות, זמן משפחה והחברים כבר בעניין. אז נכנסתי למוד. אחת שיודעת שלחה אותי לרשת ״הכל-בה״ והצטיידתי בכל מה שכתוב עליו: טרמי (שזה מבחר גדול להגזים).
אחרי שפרסתי לשלושה תשלומים את ההוצאה המופרזת לביקור חד פעמי בחרמון, שבתי הביתה לארוז את התיק, לא לפני שהתייעצתי עם חכמים רבים שהיו שם לפניי ושרדו.
ואז, כשישבתי לסכם הוראות ההפעלה לחבריי הרגועים למרבה הקור, הבנתי שכדאי להעביר את זה הלאה, כדי לחסוך לאמהות לחוצות כמוני את הדרך ולהקל עליהן בתפקיד הזורמות עם זה.
אז מה חשוב היה (לי) לדעת;
1. יוצאים מוקדם משאפשר לדמיין. אם מגיעים לפני השעה תשע, נהנים משעתיים כמעט אינטימיות. בסביבות השעה 11:00, תזכו לפגוש בקבוצות גדולות עד מאוד שחובבות מלחמות שלג אמיתיות. ולא, אתם לא היחידים שחשבתם על הרעיון להצפין כך סתם באמצע השבוע.
2. קחו בחשבון שאינכם עולים לאתר עם הרכב הפרטי, אז קחו עמכם כל מה שתזדקקו לו שם. הדרך לאוטו רחוקה וקרה. אמנם לא מצאתי שאטל טרמי, אבל כן זכינו לנסיעה משפחתית באוטובוס בפעם הראשונה.
3. פריטי חובה;
משקפי שמש וקרם הגנה!
(השמש מסנוורת קשות, עקב החזרת האור מהשלג).
כובע וחם צוואר/ צעיף
(כי ממש קר).
כפפות ניילון (של סקי)
למען לא ירטבו הצמריות בעת משחקי השלג.
נעליים נוחות ומחממות ושאינן חדירות למים.
הפולניה שבי חששה מפול נפול של מגפי הגשם של הבנות במהלך השיוט ברכבל ואף מהחלקה בעקבותיהן. אי לכך ובהתאם לזאת רכשתי נעלי (דמוי) סקי שלא הכזיבו. את השלג. הגדולה לא סולחת לי עד עכשיו על ההחלטה הלא עיצובית בעליל.
שכבות- בהתאם למזג האוויר.
כדאי להלביש 3 שכבות מתחת למעיל עם אופציית הסרה נוחה (ריץ׳ רץ׳ או אחר). החלק התחתון עומד להרטב ובגדול, אך לא לפני שנחמם אותו עם טייץ טרמי/ גרביון וגרביים מחממות ומעליהם טרנינג.
כמובן שבגדי ההחלפה יתקבלו בשמחה כשיצאו מאושרים, אך רטובים עד לשד עצמותיהם.
4. תרמוס עם תה חם ומתוק. הצעה של חברה שהשתלמה בגדול!
5. הצטיידו בתיק/סל ריק בתוך התיק הגדול לרגע בו פני הילדים יהפכו אדומים והם יישמו את שיטת הבצל, ההולמת את המעמד.
6. לא לשכוח לשתות והרבה!! על אף האשליה, ישנה סכנת התייבשות כמו בכל אתר אחר. ונראה אתכם מבריגים את הבקבוק עם הכפפות.
7. רכבל- מכירים המשחק; מתקר, מתקרר, קרררר, קפוא? אז כזה. ומה שתמצאו למעלה בחוץ (מזחלות המיועדות להרטבת הטוסיק ומצדיקות את בגדי החלפה שסחבתם)- יש אחד לאחד למטה, רק עם פחות רוח בלתי נסבלת וקור משתק.
לרכבל עולים בזוגות. ילד מגיל 10 או גבוה דיו יכול ללוות את אחיו הקטנים. נחשו מי נשארה לבד... לחובבי האקשן ולאלו שלא, ראוי לציין כי העליה לרכבל מהירה ומפתיעה. מעמידים אתכם במהירות בנקודה, הספסל מגיע ומושיב אתכם איך שיוצא...
וכשהוא בתנועה, סוגר עובד נוסף את מחסום הברזל. יש לכם את כל הדרך למעלה לתכנן את קפיצתכם עם התיק, המצלמה והתרמוס. במעמד יחכה לכם זר שיעיף אתכם לצד הרכבל. חברו יעשה זאת עם היקר לכם מכל.
ולא, אי אפשר להמשיך עם הרכבל למטה כמו פעם. אז במידה וחשקתם בירידה מיידית, עליכם לחפש את התור החדש. אין ״מקומות קבועים״.
8. רכבת הרים אקסטרים- מגניב!! הכניסה מגיל 3 ועל אף התור הארוך והמרחק הלא מבוטל, היה שווה לצעוד ולחכות.
9. גזר!!! כי כולם מביאים במחשבה לעצב בשלג את אולף (יש חיה אחרת?!) ויחידי סגולה גם מצליחים לנעוץ אותו בשלג הנמס...
10. והפעם, היו טובים והזמינו מקומות למסעדה מראש. שובבים רעבים בשעה 15:00 בצהריים לא אוהבים שיטוטים אחר מסעדות. אבל דווקא הפעם, הצטיינתי. הן התלוננו על דברים אחרים.
צילום תמונות הכתבה: אורי פישמן
לסיכום,
היה קר. אבל באותה המידה היה כייף.
בשבוע הבא, אסיים הכביסות בעקבות הטיול התמים ואקווה שההרפתקן החתיך שלי עשה וי לחודש הקרוב.
