חכו לי!

09.08.12 יום ה'
מאת:

אני לא בעסק ואף אחד לא שם לב

 

אני כבר עשרה שבועות מסתובבת עם הידיעה שיש לי תינוק בבטן.

 

זו מין תחושה שמישהו החליט למעני שמתפתח בי משהו ושאני חלק מהגלגל המדהים של החיים, אמא טבע בחרה אותי לשאת את העובר הזה, אלוהים בחר את הנפש הטועה של תינוקי שתנבוט במיוחד בבטני ומספר רופאים ואחות אחת מבולבלת אמרו שזה חיובי.

 

הפער הגדול הוא בלתי נסבל; אני, בורכתי להיות אחת מאלה שמרגישות נפלא בשליש הראשון (וסליחה לאחיותיי המרימות כעת את ראשן מהאסלה ושולחות קללה לאוויר שמתחילה בכו.. ונגמרת ב"אמק"). מתוקף ברכתי, הפער אצלי רק גדל. אני מרגישה כרגיל, נראית כמעט כרגיל ומבפנים ריקה. לא מרגישה כלום, לרגעים מתרגשת אך גם זה באופן חיצוני. זה שלצידי כמובן מרגיש אחרת, הרי הוא לאורך כל תשעת החודשים (דרך אגב פיקציה- זה עשרה!!) יתרגש עם הבטן הגדלה לה ולעולם לא באמת יחוש זאת מבפנים.

 

אני מסתכלת על עצמי במעיין חוויה חוץ גופית, מישהי שהולכת ומשתנה בקצב איטי, גם גופה וגם ליבה צועדים אט אט במבוך ההריון ואילו כל מי שמסביבי כבר הרחק מלפנים, רץ לו בבטחה, רואה כבר את הסוף הטוב ומוחה דמעה.

 

שרון בשבוע 10

 

רגע! חכו לי! אני זו שמובילה את כל העסק המוזר הזה! ואני לא פה! אף אחד לא שם לב ?!? עצרו רגע- כל לובשי החלוקים הלבנים, כל הסבתות הנרגשות, כל מרימי הגבה, כל החברות המפרגנות ובמיוחד אלה צרות העין, כל הדודים המחבקים ובמיוחד אלה המנשקים כל טבעת, יורקים על כל חתול, ממלמלים "חמסה" חמש פעמים ביום, מנשקי מפתחות, מרשרשי שומים ומברכי ברכות בעירקית "כפרה על הגומבולה" (+ יד המברכת את איבר מינו של ההוא שלצידי) ואתה בראשם לצידי שלי, חכה.

 

אני כבר עשרה שבועות בשני הפסים החדים שצוחקים עלי מהמקלון. אני לא בבדיקות, לא בבטן שאמורה להתנפח, לא בקניות, בשמות, בשעות השינה שעתידות ללכת לעזאזל, בעובדה שחיי עומדים להשתנות ובטח לא בכך שבסוף השבועות האלה שנספרים בצורה אבסורדית- יש לידה וגוף חי יצא מתוכי לאוויר העולם ויקרא "אמא" ואני אחבק ואדמע.

 

ולכן אני מצהירה בזאת- ואלוהים יקר תקשיב לי טוב- אם כבר מתחילים לספור את השבועות מהיום הראשון של המחזור (עובדה חסרת בסיס לחלוטין) אז למה לא לספור אותם החל מהחודש השלישי??

 

תן עוד כמה שבועות לעיכול הרעיון, להשלמה עם עצמי ועם הגוף המוזר שלי שיצא מכלל שליטה.

 

נ.ב

אם את החל משבוע 36 ורואה את הסוף הקרוב ומבקשת מההוא שבמרומים בקשה הפוכה, אני מתנצלת מראש.


9 אומרת: מחוברים לחיים- סרט מרגש ומצחיק למקרה שהמחשבות מדירות שינה מעיניך

 

לקריאה נוספת על שבוע 10 במחשבון ההריון שלנו >>

ברוכות הבאות, נעים מאוד להכיר

שמי טל מאור זינגרמן, המייסדת והעורכת של ׳אמהות בסטייל׳.

מעצבת, יזמית, אשת קהילות ותוכן, נשואה לשי ואמא גאה לשתי בנות שהן פשוט החיים שלי. בשנת 2010 פתחתי את הבלוג הראשון שלי ׳כלות אורבניות׳ ומאז אני לא מפסיקה לכתוב ולצלם. כאן במגזין ובקהילות שלנו אני משתפת את כל ההמלצות והתובנות שלי כאמא מכורת עיצוב ואסתטיקה וגם סוקרת שלל מוצרים מעולמות הלייף סטייל לאמהות וילדים.

במהלך השנים האחרונות התאהבתי בחינוך המונטסורי והחלטתי להתעמק באהבה האמיתית שלי: לבבות של ילדים והורים.
בשנת 2021 התחלתי ללמוד את הגישה באופן רשמי בארגון המונטסורי העולמי מייסודה של ד״ר מריה מונטסורי וממשיכי דרכה.
כיום אני בעלת תעודת מונטסורי אסיסטנט לגילי 0-3, 3-6 וגם 6-12

ובאוקטובר 2023 התחלתי ללמוד לקבלת תואר דיפלומה בינלאומי ולהפוך למדריכה מונטסורית מוסמכת AMI .

אני מאמינה שתוכן טוב, יפה ואיכותי יכול לשדרג מהותית את חווית האימהות ובעיקר לגרום לכל אחת מאיתנו לא להרגיש לבד.
ואם הגעת עד לכאן,
כנראה שאת מסכימה איתי ואת הכי מוזמנת להצטרף!


מחכה לך בקבוצה הסודית  בקבוצת עיצוב חדרי הילדים  וגם באינסטגרם הפעיל שלי >

 

 

טל מאור זינגרמן
@imahotbstyle
הצטרפו אלינו באינסטגרם - הכי כיף איתנו!
אמהות בסטייל - המגזין