אם התינוק שלכן מתחיל לאכול בשקיקה ואז נעצר בבכי, אם הוא לא רגוע ופולט יותר מתדירות סבירה ואפילו מקיא, יכול להיות שהוא סובל מרפלוקס. אם אכן התברר שמדובר ברפלוקס, כדאי לדעת שלרוב מדובר בתופעה שכיחה בקרב תינוקות והיא נמשכת בדרך כלל עד גיל שנה, וברוב המקרים עוברת מעצמה.
אז מה זה בעצם רפלוקס, איך מאבחנים אותו וכיצד מטפלים? במדריך הקצר שלפניכם.
מה זה?
ריפלוקס הוא בעצם חזרה של תוכן הקיבה אל הוושט, ולעיתים גם עד הפה והחוצה - במה שאנחנו מכירות כפליטה או הקאה. מדובר בתהליך פיזיולוגי המתרחש כמה פעמים ביום בתינוקות, בילדים וגם אצל מבוגרים, שבדרך כלל קורה לאחר ארוחה ונמשך פחות משלוש דקות, ללא תסמינים כלל או עם תסמינים מועטים.
למה זה קורה?
בזמן שהקיבה מתמלאת נוצר בוושט מעין כיפוף והזווית הזו מונעת מתוכן הקיבה לחזור חזרה אל הוושט. אצל תינוקות עד גיל חצי שנה, הזווית הזאת אינה בשלה מספיק ולכן תופעה של רפלוקס נחשבת לתופעה פיזיולוגית שכיחה ומוכרת ואינה מוגדרת כמחלה. עם הגיל, הזווית מבשילה והמנגנון המונע את עליית תוכן הקיבה לוושט מבשיל ויחד איתם התופעה נעלמת.
בניגוד לתופעה הפיזיולוגית השכיחה כאמור בקרב תינוקות, ישנו גם מצב בו הרפלוקס הופך למחלה. מחלת הרפלוקס הקיבתי־ושטי (GERD) נגרמת מהפרעה בתפקוד של סוגר הוושט התחתון, שהוא השריר המחבר את הוושט עם הקיבה שאמור להיות חד־כיווני ובכך למנוע חזרה של מזון ושל תוכן חומצי הנמצאים בקיבה.
מה הסימפטומים?
רוב התינוקות שיסבלו מרפלוקס יהיו באי שקט לאורך כל היום, הם יבכו יותר ויתקשו להירדם. אי השקט נובע כתוצאה מהתוכן החומצי שעולה בוושט שגורם לצריבה. תינוקות שסובלים מרפלוקס יסרבו לאוכל - כי בצורה חכמה ומדהימה להפליא הם כבר מקשרים את הסבל הכרוך באוכל. עוד סימפטומים שיכולים להצביע על רפלוקס: הקאות, דם בצואה, צרידות כרונית, נוזלים באוזניים, התקפי שיעול ועוד.
האם יש סכנה?
על פי רוב מדובר במצב שכיח שעובר מעצמו עם הגדילה הטבעית של הילד והבשלת האיברים. ההשלכות של רפלוקס יכולות לנבוע מההקאות המתלוות אליו, שיכולות להוביל לעיכובים בגדילה ובמקרים אחרים לאנמיה (כתוצאה מפציעה בוושט).
מה עושים?
הורים לתינוקות עם רפלוקס מכירים את כל הטריקים: להחזיק את התינוק כמה שיותר במצב מאונך, להקפיד על הוצאת אוויר אחרי כל ארוחה, להגביה את המזרן ל-45 מעלות- כל אלה מסייעים למניעת עליה של המזון ומיצי קיבה חזרה למעלה.
מתי לפנות לרופא?
אם אתן חושדות ברפלוקס, חשוב ומומלץ לשתף את רופא המשפחה שלכם במחשבות האלה. בנוסף, אם ישנן הקאות חוזרות, אם רואים פסי דם בהקאה או בצואה, אם ישנו עיכוב בגדילה ואם התינוק חסר שקט ומסרב לאכול- תפנו לרופא.
כיצד מתבצע הבירור הרפואי?
אם הרופא אכן מתרשם שישנה בעיה הוא יתחיל בהענקת ההדרכה הבסיסית להורים, הכוללת את כל הטריקים (שעובדים!) אותם ציינו למעלה. בנוסף, במידה והתינוק ניזון מתמ״ל ייתכן והוא ימליץ על פורמולה מיוחדת המשפרת את הרפלוקס, הגורמת להסמכת המזון בקיבה שיקשה עליו לטפס חזרה.
אם המצב אינו משתפר, ההקאות ממשיכות והגדילה אינה מתקדמת רופא הילדים יפנה אתכם לגסטרו-אנטרולוג ילדים שימשיך את הבירור. לרוב הרופאים מעדיפים להסתמך על דברי ההורים, אבל במקרים קיצוניים ישלח לבדיקה של בליעת בריום, בדיקה שממעטים מאד לעשות אותה לתינוקות בגלל שהיא משלבת קרינה. במקרים מסוימים הרופא ימליץ על תרופה סותרת חומצה.
נדגיש שוב שברוב המקרים מדובר בתופעה שכיחה ולא מסוכנת, שתחלוף עם הזמן. כן חשוב שתהיו עם אצבע על הדופק ותעקבו אחר התסמינים ביחד עם רופא הילדים. פעולות פשוטות כגון הגבהת המזרן והחזקת התינוק במאונך יכולות לעשות פלאים לאיכות החיים שלו ושלכן ולסייע לכם לעבור גם את זה.
