אני זוכרת שכאשר נולדה לעידן ושמרית, זוג חברים שלי, הבת השנייה שלהם, היה ברור לי שאני מציעה להם בייביסיטר ממני במתנה. הבת שלהם היתה אולי בת חודש. הגעתי לשמור עליה לכמה שעות, והם הלכו לבית קפה. כשהם חזרו הם סיפרו כמה מוזר היה להיות בלי התינוקת שלהם, וכמה נעים היה לדבר כמה שעות, להתאוורר מהבית, לאכול בשקט ובכלל - לבלות זמן איכות אינטימי רק להם לבד.
מבחינתם זו היתה המתנה המושלמת.
כשנכנסתי להריון השני שלי, למודת ניסיון מההריון הראשון, היה לי ברור מה אני צריכה ולמה אני זקוקה כדי שאוכל לעבור את התקופה הזו על הצד הכי טוב שיש. הכנתי את עצמי מראש לכך שיהיה מאתגר, אבל אם אקפיד על כמה דברים בסיסיים אוכל לצלוח את התקופה ובגדול. אז הנה הרשימה שלי של מה שתרם לי, עזר לי ותמך בי לאחר הלידה. אני אדם שמאוד זקוק לאוויר שלו ולספייס שלו. מכיוון שאני יודעת את זה על עצמי, היה לי קל לדעת למה אני זקוקה.
צילום: זוהר סיארה
1. עזרה, לדעת לבקש עזרה
זה נכון שממש כיף להיות בצד שנותן ולא בצד שמבקש, ובדרך כלל אני ממש בצד הנותן, אבל בתקופה הזו הסכמתי "לעשות סוויץ'" ולבקש עזרה.
ביקשתי עזרה מאימהות בגן (עבור הבן שלי נתיב, בן ה-5) לפעמים רק האיסוף מהגן היה נראה כמשימה בלתי אפשרית. אז עזר לי מאוד שהאימהות נרתמו, ויכלו להביא את הבן שלי הביתה.
ביקשתי עזרה מההורים, מהמשפחה ומחברים קרובים. כל עזרה קטנה היתה ממש כגדולה. בין אם זה רק לבוא ולהיות איתי, בין אם זה לשמור על אריאל בזמן שאני מתקלחת, בין אם זה לבשל אצלי בבית, בין אם זה לנקות, לסדר, להפעיל מכונת כביסה, לתלות, לקפל ועוד. לפעמים גם זה שרק היה מישהו איתי בבית, מישהו שאפשר לדבר איתו, זה כבר עשה המון.
צילום: זוהר סיארה
2. לוותר, לשחרר, להרפות
להרגיש שזה ממש בסדר לא לעשות "כלום" בבית, שזה בסדר לנוח. שזה בסדר לא לסדר את הבית, שזה בסדר לא לבשל. שזה בסדר, והכול בסדר בדיוק כפי שהוא.
3. לקחת עזרה בתשלום
בייביסיטר או מטפלת. אפילו רק לכמה שעות, ולצאת לשתות עם עצמי משהו לבד, או לעשות הליכה. פשוט לצאת ולנשום אוויר, בחוץ. לשאול מראש את הבייביסיטר או המטפלת אם הן גם יכולות וזה בסדר מבחינתן לקפל כביסה. להכין מראש 2 -3 מכונות שהיו מחכות לקיפול. זה כל כך תורם ומשחרר.
צילום: זוהר סיארה
4. מנקה
אם אפשרי להביא מנקה פעם בשבועיים-שלושה, ואם לא מסתדר אז לפחות לשאוב את הבית. מומלץ להשקיע בשואב אבק איכותי ונוח לתפעול.
5. סדר, לעשות סדר בתוכי, להתארגן מראש, להתכוונן
לדעת מה מתרחש בכל יום ולמה אני זקוקה במהלך השבוע מכל הבחינות:
מזון
קניות
חוגים
טיפת חלב
זמן אוורור בשבילי
6. ליהנות מהזמן הזה
כן זה אפשרי! ליהנות מהקטנה הזו, להתחבר אליה, להיות טוטאלית רק אליה. לצאת איתה לבית קפה/פארק/ ים/גן שעשועים/פעילות של אימהות ותינוקות.
7. זוגיות
לא לוותר על זמן אינטימי רק שלכם, מחוץ לבית. לצאת לבית קפה/מסעדה/טיול בים. גם אם זה רק לשעה שעתיים וגם אם לא ישנת בלילה, זה מטעין, מחזק וממלא באנרגיות ובכוח להמשיך.
8. אני חושבת שהדבר אולי שהכי תרם בנוסף לרשימה הזו זה לדעת שהמציאות שלי תשתנה, ואין לי מושג איך היא תיראה.
ברור לי שאני ארגיש בה כל כך הרבה דברים. רגשי אשמה (כלפי בן ה-5 שלי) הם גם חלק מהרשימה וזה הכי בסדר, כי להיות אנושית זה הדבר האמיתי, אז הסכמתי לכך.
הסכמתי להיות אנושית. הסכמתי לחוש את רגשי האשמה. הסכמתי לא לפצות אותו על כך.
הסכמתי להרגיש מגוון של רגשות עזים בתוכי בלי שיהיה לי דרך לשלוט בהם, או מיד לעשות איתם משהו מלבד להרגיש אותם. עצם ההסכמה הזו, מיד הביאה אותי למקום אחר, חדש, שאני לא מכירה. אי ודאות מוחלטת שממנה צמחה הוודאות האמיתית, שהיא בעצם לא קיימת כי אין באמת ודאות. במילים אחרות: אני יכולה להתכוונן ולהכין את עצמי ולעשות הרשימות שלי, אבל עליי להבין ולהסכים שמה שיקרה בנוסף, לא תלוי בי ואין לי שום שליטה על זה. אני יכולה רק להתכוונן ולהיערך הכי טוב שאני יכולה ואז גם אם תהיה טלטלה אני אתגבר, כי יש לי כלים בסיסיים משמעותיים.
