כל אמא מקננת מכירה את התופעה הבאה: עוד בהריון מתחיל לו דחף בלתי נשלט לרכוש ולהצטייד מראש בעשרות פריטים ש*חייבים*. חייבים להיריון, חייבים ללידה, חייבים לתינוק/ת, חייבים לאמא, חייבים לאבא, חייבים לסבתא ועוד ועוד ועוד... כך מתחיל לו מסע רכישות שיש לו נקודת התחלה, אבל אין לדעת מה תהיה נקודת הסוף.
את דחף הרכישה מלבות קבוצות פייסבוק פופולריות שקמו בדיוק למטרה זו - לשתף ברכישות מוצלחות (וגם באלו שפחות), למכור פריטים שהתגלו כמפוספסים ולדון יחד ברכישות עתידיות.
פרויקט הגמר של מעין דנן, מאיירת ומעצבת גרפית בוגרת שנקר ואמא טריה (גילוי נאות - העורכת הגרפית שלנו) עוסק בדיוק בתופעה זו. במהלך הלימודים נכנסה מעין להריון וכאשר הייתה צריכה לבחור נושא לפרויקט הגמר שלה, נולדה בתה סהר.
מתוך חווית הצרכנות שלה כאמא, נולד גם הפרויקט.
״הפרויקט שלי הוא מעין תיעוד אובסיסיבי של אמא טריה שמתרגשת מכל דבר קטן. מאז שהתינוקת נולדה פיתחתי סוג של אובססיה ואני קונה לה בלי הפסקה כל דבר קטן, למרות שבפועל יכול להיות שהיא לא באמת צריכה את כל הדברים שאני קונה לה. אני יודעת שיש עוד המון אימהות כמוני שנפלו לתרבות הצריכה המשוגעת הזו״.
הפרויקט החל בתור סקירה מעט ביקורתית על עולם הצרכנות וכל הדברים המיותרים שאנו קונים, אולם לאט לאט, ככל שנכנסה לנבכי הפרויקט ולחווית האימהות - מעטה הביקורת ירד והפרויקט הפך לפרויקט תיעודי אישי מקסים ביופיו המתאר ברגישות רבה את מעין וסהר - אם ובתה בחופשת הלידה.
מי שמכירה את האופן האינטנסטיבי בו בנויים לימודי העיצוב כמונו, לא יכולה שלא להוריד את הכובע בפני מעין אשר צלחה חופשת לידה ארוכה ללא כל מסגרת לביתה תוך כדי לימודים ועבודה על פרויקט גמר באחד מבתי הספר לעיצוב היוקרתיים והתובעניים ביותר בארץ.
סהר התלוותה למעין לכל שיעור והגשה וגם הגיעה ליום המרגש (והמלחיץ!) של הצגת פרויקט הגמר בפני פאנל הבוחנים.
״הפרויקט מכיל אוסף של אינספור איורים ותיעוד של המוצרים שאני קונה מרמת המאקרו ועד רמת המיקרו, איורים שרובם נקטעו באמצע התהליך כי אני מציירת בין הנקה להחלפה״.
בין משימות הטיפול הסיזיפיות בתינוקת - מעין לא הפסיקה לצייר. בכל פינה בבית, בכל רגע פנוי שהיה לה.
והתוצאה - יומן אישי ומרגש, מזכרת נפלאה לשתיהן מתקופה קשה ומאתגרת אבל כל כך מתוקה, כזו שלא תחזור יותר לעולם.
