אי הוודאות, הכאוס והבלבול מלווים את כולנו בתקופה האחרונה. גם אנחנו, ה"מבוגרים" מרגישים צורך במישהו שיסביר לנו מה קורה, למה ומה הולך להיות פה בהמשך.
הילדים שלנו מרגישים את זה, בין אם מדברים לידם או לא, בין אם הם בני 2 או 8. הפחדים שלנו מורגשים להם, והם זקוקים למשהו יציב להיאחז בו גם כן.
במצבים האלה, ידע הוא כוח לדעתי. לדבר עם הילדים על מה שקורה, כל ילד בהתאם לגילו וליכולת ההבנה שלו, יכול לסייע להם ולנו להתמודד עם הלחץ. אבל חוץ מלדבר, אני מאוד אוהבת לשלב גם משהו פרקטי שניתן לעשות- כמו אומרים לילדים "נכון, זה טיפה מפחיד, אבל הנה משהו שיכול לעזור".
אז ברוח הנושא ה"חם"- שמירה על היגיינה! איך ללמד את הילדים (בני שנתיים וחצי ומעלה) לשטוף ידיים בצורה נכונה?
כל מי שצפה בילדיו הפעוטים שוטפים ידיים יודע שהם לא בדיוק מקפידים על שטיפת כל כף היד (בעיקר גב כף היד מתפספס לו) וזה בסדר, עניין של מודעות לגוף שלהם. ניתן ללמד בדרך יצירתית ומהנה לעזור להם ללמוד שטיפת ידיים נכונה.
אז מה צריך?
צבעי פנים, צבעי ידיים, אודם ישן, מכחול או צמר גפן. (וכל אמצעי אחר שיתאים לדעתכם)
מציגים לילדים את הפעילות:
אנחנו עכשיו מקשקשים על כל היד שלנו! מכל הכיוונים, בנקודות, פסים או צביעה מלאה, בצבע אחד או כמה צבעים, איך שאתם בוחרים.
הבחירה פה היא חשובה, גם מבחינת תחושת הביטחון והשליטה שלהם בסיטואציה, וגם משום שיכול להיות שמרקמים שונים או סגנונות צביעה שונים יעוררו עניינים של מערכות החוש, וחשוב לתת לזה מקום על מנת לא לעורר עוד לחץ בקרב הילדים.
תוכלו לראות שיש ילדים שיתמלאו כולם בצבע, ישתמשו רק בצבע אחד, אולי יעשו רק בנקודות או כאלה שילחצו חזק חזק בזמן צביעת הידיים. זה מעולה. כל אלה הם התנסויות חושיות שונות.
ממליצה לאפשר להם להתנסות בצביעה בעצמם, משום שזוהי עוד חשיפה אל איברי הגוף שלהם וגם מעניק עוד שליטה לחשיפה החושית. יהיו ילדים שיעדיפו שאתם תצבעו אותם וזו עוד הזדמנות לדבר את שמות האיברים שצובעים, ולהשתתף יחד איתם בחקירה של סוג המגע או מרקם שנעים להם.
לאחר הצביעה נלך יחד לשטוף ידיים! המשימה? להוריד את כל הציורים עד שלא יישאר כלום.
פה נדרשת מהילדים סבלנות, משום שכעת ידרשו לשטוף ידיים למשך זמן ארוך יותר ממה שהם רגילים. אפשר לשיר יחד שירים בזמן הזה (שגם תוכלו לשיר יחד אחר כך בשטיפת ידיים רגילה) או לספר סיפורים.
אני ממליצה לציין את שמות האזורים בכף היד שהם שוטפים תוך כדי, על מנת לעורר את המודעות אליהם. "עכשיו נשטוף בין האצבעות, עכשיו את הצד של האגודל".
בעת השטיפה אפשר לעזור להם ולהוסיף מגע עמוק תוך כדי. המגע העמוק גם מרגיע לחץ, וגם עוזר להם להכיר את האזורים השונים בכף היד שלהם.
בסוף השטיפה חשוב להעצים את הידיים הנקיות שלהם, לעורר גאווה ורצון להמשיך לשמור על ידיים נקיות.
ממליצה גם לחבר את הכל לתקופה הנוכחית, שאנחנו רוצים להקפיד על הניקיון כדי לא להדבק בווירוסים.
"הווירוסים הם קטנים ואנחנו לא רואים אותם, אבל כמו ששטפנו היטב את הצבע מהיד והוא ירד, כך גם הווירוסים ייעלמו אם נקפיד על שטיפה טובה".
שנדע ימים רגועים ובריאים כולנו!
יסמין בר-יוסף, מרפאה בעיסוק B.O.T
אמא של עודד בן השלוש ועידו בן השנה
