אצל אימהות רבות תקופת ההריון והלידה הופכת לתקופת מפנה בקריירה. במהלך עבודתנו על המגזין אנו נתקלות באימהות רבות, חזקות ואמיצות אשר בונות לעצמן נתיב חדש יחד עם חווית האימהות האינטנסיבית. במדור זה נשמח להכיר לכן את אותן.
הפעם, אנחנו מתרגשות במיוחד לערוך לכן הכרות מעמיקה עם שירז טל ובעיקר עם הצד האימהי שלה, זה שפחות משתקף אלינו דרך התקשורת. התלווינו אליה ליום אחד בחייה הלא שגרתיים וזכינו להכיר אשה מיוחדת, חכמה מאוד ומלאת תובנות עבורנו, כאימהות צעירות.
ואי אפשר מבלי לציין זאת, אז פשוט נגיד באופן הכי ישיר שיש: היא כל כך, אבל כל כך יפה. כזו יפה שלא יכולנו להוריד ממנה את העיניים. אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, הכירו את שירז טל- אמא של לירם (בן 9) וניה (בת 5 חודשים) ואשה מעוררת השראה!
9:00 בבוקר, אחרי קפה מהיר, בדרך לפגישה עם מנהלת הפרסום של אמריקן לייזר בסניף החדש בחולון.
אנחנו מכירות אותך מהצד, כאייקון. כסופר-מודל בינ״ל, כאשת עסקים, כפרזנטורית, כיזמת. ספרי לנו קצת על הצד האחר שלך, הפחות גלוי - האימהות שלך. איזו מן אמא את?
אני מגדירה את עצמי כאמא טוטאלית. לפני שבני הראשון נולד, מאוד פחדתי מהאימהות. אהבתי את החיים שלי שהיו מאוד ספונטניים וכללו טיסות, אירועים, ימי צילום מהבוקר עד הלילה. הייתי במקום בו עשיתי מה שרציתי והיה לי מדהים.
ואז הגיע בני וגיליתי שאני אמא בכל רמ״ח איבריי. כשלירם היה בן שנה, התגרשתי והפכתי לאם חד הורית, משבר גדול שהפך את חיי. הכל נהיה יותר תובעני ואני, יחד עם הקריירה שלי, עברנו שינוי מאוד גדול. האימהות פגשה אותי אחרי שנים רבות בקריירה מאוד ארוכה עם המון עשייה ומתוך המצב שנכפה עליי.
כשאת מתגרשת, אי אפשר להמשיך לנסוע ולטוס. צריך להפוך את הבית ליציב יותר. מתוך הקושי הגדול נוצר מצב חדש ששאב אותי אליו בכיף גדול. הפכתי להיות אמא נוכחת ומאוד מחוברת. אימהות זו העבודה הכי קשה שיש ואני פשוט מעריצה אימהות שיש להם 2,3,4 ילדים ובהפרשים קטנים, פשוט מעריצה!
הפכתי להיות אמא שמוציאה מהגן ומבשלת ארוחת צהריים, מלווה טיולים, מסיעה לכל מקום. האימהות הטוטאלית מילאה אותי, העניקה לי הרגשה טובה. מתוך המקום הזה למדתי כיצב לשלב את הקריירה שלי עם האימהות. כיום אני משלבת את העשייה שלי יחד עם האימהות, נהנית מהתקופות היותר עמוסות וגם מאלו שפחות. אבל האימהות מהווה חלק גדול מאוד בחיים שלי, עליו אני מקפידה לא לוותר.
9:30 פגישת קריאייטיב לקראת 2016
מה את עושה כיום?
קודם כל אני דוגמנית, שזו העבודה הכי מגניבה בעולם, הקצב קצת פחת מבעבר, אבל אני עדיין מגיעה בשמחה גדולה לכל יום צילום, בארץ ובחו״ל. בשנים האחרונות אני שותפה במרלין, חברה להפקות אירועים עסקיים. עולם הפקת האירועים כבש אותי בדינאמיות ובאתגרים הרבים שהוא מביא איתו, אין אף יום שדומה לאחר ואני אוהבת את זה. אני גם משמשת כפרזנטורית של רשת אמריקן לייזר. בנוסף לכל זה התחלתי ללמוד ממש עכשיו, כשהייתי בהריון, תואר ראשון במדעי ההתנהגות והרוח באוניברסיטה הפתוחה. בגיל 41, לשבת על הטוכעס וללמוד זה קשה אבל כיף לי והאתגר גדול - בדיוק כמו שאני אוהבת.
העיסוקים שלי לא שגרתיים וכל יום שונה מקודמו, צבעוני ומוביל לדבר אחר. זו חוסר השגרה שאני כל כך צריכה כדי להרגיש טוב. אם בחיי האימהות שלי יש שגרה מאוד ברורה, אז בעבודה שלי אני מתאווררת ומגוונת מדי יום.
10:30, עדיין בפגישה שמעט מתארכת. יש הרבה דברים להספיק.
החיבור שלך עם אמריקן לייזר מעניין. ספרי לנו איך הוא נולד?
הם פנו אליי, כשהייתי בהריון. הסלוגן של החברה ׳להיראות טוב, להרגיש מצויין׳ פוגש אותי בדרך החיים שלי. אני מאמינה בזה מאוד, כשאתה מרגיש טוב, אתה נראה טוב. המטרה שלנו כבני אדם בכלל וכאימהות בפרט היא קודם כל להרגיש טוב, רק אחר כך כל השאר. הגעתי לשיחה איתם, התחברתי לאנשים והחלטנו לצאת יחד, לדרך המשותפת.
התחלת להיות פרזנטורית שלהם כשהיית בהריון ובשלבי הריון מתקדמים אפילו הצטלמת לקמפיין שלא על תקן ״הריונית״. איך הייתה לך החוויה הזו?
היה מאוד מאתגר מבחינה הורמונלית. הצטלמתי כשהייתי בחודש שמיני עם תחושה פנימית שאני סוג של טנק. טנק חביב אבל טנק. הגעתי ליום הצילומים כשאני מאוד רגילה להתנהלות מסויימת שלי על הסט והכל היה אחר, מאוד מאתגר. שאפו אמיתי לכל הצוות. בסופו של דבר היה יום צילומים מקסים והתוצאה יצאה מצויין. הפנים שלי יצאו מלאות ורעננות מההריון, אהבתי לראות את עצמי ומהבחינה הזאת זה הסתדר. ראוי לציין את אמריקן לייזר שפנו אליי בזמן ההריון, זה לא מעשה מובן מאליו בתעשייה הזו.
11:30 ממהרת לחזור לת״א, לפגישה הבאה
יום רגיל שלי יהיה מגוון. יכיל בתוכו צילומים, או מרתון פגישות, סיורים עם לקוחות או אירועים - במהלך היום או בערב. לאחרונה ישנם גם ימי לימודים, ימים בהם אני לומדת בבית. לתוך כל זה אני מכניסה את שגרת האימונים שלי - שלוש פעמים בשבוע. עד הצהריים מסתיים לו היום העסקי שלי ומהרגע שלירם חוזר מבית הספר אני ממש משתדלת להיות בבית, לאכול יחד ארוחת צהריים ולבלות איתם את אחה״צ והערב.
השגרה הזו עם הילדים מתאפשרת לי בדיוק בגלל שכל שאר היום לא שגרתי. הגעתי מאורח חיים מאוד דינאמי, שונה ומאוד אחר משל רוב האנשים. אני לא יכולה שתהיה לי שגרה קבועה ושכל הימים יראו אותו דבר. כדי לשמור על שפיות עם הילדים, כל שאר חלקי היום שלי דינאמיים כדי לאפשר לי את שעות ה׳אמא׳ שלי איתם, חשוב לי האיזון בין האמא לבית. לקח לי זמן למצוא את האיזון שלי בין החיים עם הילדים לבין העבודה. כיום, כל החלקים מתמלאים בצורה מאוזנת.
12:00, בקפה ג׳ונו בכיכר מילאנו, ת״א. קפה הבית של שירז. מתכוננת לפגישה עסקית
בואי נדבר על האימהות המאוחרת. ללדת בגיל 41, בישראל, זה לא בדיוק הדבר הכי טריוויאלי. איך זה לקום בלילה ולהחליף חיתולים?
המצב של חיי הוביל אותי לאימהות מאוחרת. המציאות הובילה לכך שזה המצב. למרות שמדובר בכורח הנסיבות אני מוצאת שזה להיט אדיר. סטארטאפ. יש משהו בנו, כאנשים, שמתפתח במהלך השנים. אנחנו מתקדמים עם עצמנו ומגיעים למקום בו יש איזושהי הכלה אחרת, הבנה אחרת, נינוחות, שלמות. לא זכרתי את זה ככה, אבל הכל הפעם עובד מאוד בנועם. יש קבלה אמיתית של המצב, של השינוי בחיים. פחות אכפת לי לקום בלילה ואני מתייחסת לכל הקשיים בצורה אחרת. זה נהדר! אין לי מילה אחרת! אני מתה על ניה, מתה על האימהות.
אמנם בימים הראשונים היה מאוד קשה להיכנס למוד הזה של עבודת הטיפול בתינוקת 24 שעות ביממה ובהתחלה זה היה ממש מפחיד אבל נכנסתי לזה. יש בן זוג, יש עזרה, יש לה שני אחים גדולים, בני 9 ו-8.5 שמשתתפים. (לירם ובנו של רוב, בן זוגה של שירז). ברמה האישית, יש משהו נורא נעים באימהות היותר מאוחרת ואני שמחה שזה כך. כי הפחדים שהיו, עברו. הכל נשאר בחיים כפי שהיה, רק קצת שונה. אנחנו משמרים את הזוגיות, את הקריירה, החיים לא נעצרים ולא צריכים להיעצר. הם רק מקבלים זווית אחרת, רכה יותר.
13:00 מתראיינת ל- 9instyle
כאמהות עם תינוק, אנחנו מאוד חשופות לסביבה. לכל אחד יש עצות, לכל אחד יש מה להגיד. איך את מתמודדת עם זה במיוחד עם המטען של ״שירז טל המפורסמת״ שאת נושאת עלייך?
זו תופעה מאוד ישראלית, אבל הצד שני שלה זה גם חום, מחבק ואוהב. אני לא מקבלת עצות ברחוב, אבל המון אנשים מגיבים אליי ואל ניה. אתמול בבוקר הייתי בפגישה ואישה אחת שאלה אותי איפה התינוקת בתדהמה. היה לה מוזר שאני נמצאת מחוץ לבית בפגישת עבודה בלעדיה.
הרבה אנשים מבקשים להסתכל, להציץ, אבל עם המון כבוד אליי ולמשפחתי. את הכל אני מקבלת באהבה, אנשים מתלהבים, שמחים לראות אותי עם תינוקת וזה בסדר. אני גם מאוד בטוחה בדרך שלי, אז גם אם אנשים אומרים דברים, אני פשוט מחייכת אליהם.
איך אימהות אחרות בגן, בבית הספר או בגינה מתייחסות אלייך?
עכשיו הכל רגיל, כי לירם בכיתה ד׳ ואני עם אותן אימהות מכיתה א. לקח קצת זמן עד שהקרח הפשיר וההתייחסות אליי נהייתה מתחת למעטה ה-״שירז טל״. לוקח זמן לאנשים אחרים להבין את ההפרדה ואני משתדלת לא לשים מחסומים אחרים. בהתחלה הייתי מתקשרת לבית הספר ומציגה עצמי כ״אמא של לירם״. הרגיש לי יותר נוח ויותר מתאים, עד שכולם למדו להכיר אותי כפי שאני. בפעם הבאה, עם ניה החוויה תהיה אחרת כי אני אחרת. עברתי כברת דרך בשמונה שנים האחרונות. אני אמא כמו כל האימהות, כשאני בתפקיד אמא אני מתייחסת אל עצמי כאמא של לירם, כאמא של ניה.
13:50 מנצלת את הזמן לשיחות טלפון מהירות, לפני משמרת שניה
במעבר חד, בואי נדבר על הציפייה התקשורתית לראות כמה מהר ״חזרת לעצמך״. נדמה שיש תחרות סמויה בין דוגמניות וטאלנטיות - מי מצטלמת ראשונה אחרי הלידה. איפה זה פוגש אותך?
בהריון הקודם חייתי את זה בדיוק כפי שתיארתן. הריון ולידה זו טלטלה לגוף והמקום הזה, מאוד לא בריא. יש המון נשים שהן לא דוגמניות שחוזרות לעצמן מהר אחרי הלידה. ויש נשים באשר הן שלוקח להן יותר זמן ופחות זמן, בלי קשר לדוגמניות. הציפייה הזאת קיבלה מהתקשורת זווית מאוד לא בריאה. כמו שלוקח 9 חודשים לפתח הריון אין שום דרך לחזור ממנו למצב הקודם בדקה וחצי. גוף האישה הוא לא אקורדיון. היום הציפייה הלא ריאלית הזאת פחות מפריעה ומשפיעה עליי, ובאופן טבעי, ללא אפקט הלחץ הסביבתי והפנימי, קל לי יותר הפעם ולכן גם הדרך לחזור לעצמי היא אחרת. הפעם הפוקוס שלי הוא על תזונה בריאה, אורח חיים בריא וספורט. הלחץ הזה כל כך לא טבעי והוא משפיע על נשים באופן לא בריא, במיוחד בתקופה הקשה של אחרי הלידה. אני ממש שמחה שהפעם זה פגש אותי הרבה פחות.
אני לא חזרתי לעצמי עדיין, לוקח לי את הזמן ואני מאוד מקלה על עצמי. למי שמסתכל עליי מהצד, זה נראה כאילו כן חזרתי אני ממש לא. אני גם לא ממהרת לחזור לביקיני, כבר מזמן עברתי לשלם וסיימתי להתחרות בטוסיקים בחוף. אין ספק שהשינוי שעוברים בגיל ארבעים משפיע. אני לפחות, הפכתי להיות אחרת. אני מקבלת אהבה וניזונה מהבית, זה מה שמזין אותי. תמיד למישהו יהיה משהו להגיד על משהו ואני משתדלת שזה יחלוף לידי.
מהי שגרת הטיפוח שלך?
השגרה שלי מאוד בנאלית. אני מורחת קרם פנים ועיניים בבוקר, קרם לילה לפני שאני הולכת לישון. והולכת לאבי ונציה, הקוסמטיקאי המלאך שלי פעם בכמה זמן. כושר זה דבר שמאוד חשוב לי, לגוף ולנפש, חזרתי עכשיו להתאמן וזה פשוט כיף. אני גם מקפידה על מניקור פדיקור. זה חשוב לי, עכשיו כשהייתי עם ניה שלושה חודשים מלאים בבית ולא יכולתי לשים לק, זה שיגע אותי, כי ממש חשוב לי לשמור על נשיות ולהיות אמא אלגנטית ומסודרת. אמנם לא רצה בגינה עם עקבים אבל חשוב לי לשמור על הדרך שבה אני שומרת על הנשיות והטיפוח בתוך האימהות.
14:15 מתחילה משמרת שנייה, בבית עם ניה
מה דעתך על טיפולים מסוגים שונים לשמירה על מראה צעיר? אחנו בגיל 30 פלוס כבר מתחילות להרגיש איזה לחץ פנימי בנושא הזה. איך זה אצלך?
הגעתי לגיל שאפשר להתחיל, אין מה לעשות. אני קמה בבוקר, מסתכלת במראה ואומרת לעצמי שאולי כדאי למתוח קצת פה ואולי קצת שם. מתישהו זה יקרה ומן הסתם טיפולים לא פולשניים מדברים אליי יותר כי זה פחות מפחיד. כשארצה אלך קודם כל לאמריקן לייזר, יש צוות מומחים ברמה מאוד גבוהה ומכשור מתקדם.
הקמטים הם שם ואני חיה איתם. מאוד חשוב לי להיות מחוברת למציאות. כשאני נמצאת בחוץ ואנשים רואים אותי אני רוצה להיראות כמו שאנשים רואים אותי בתמונות ועל המסך. לא רוצה לעבור פוטושופ ולהיראות כמו בת 16 שאני לא. נכון, אני נראית טוב. אני מאוד חייכנית ומלאה במימיקות. אם אני אחייך בתמונה ולא יראו את קמטוטי החיוך שלי, זו לא תהיה אני. כיף לי שאומרים לי שאני יותר יפה במציאות, ושאני נראית בחיים בדיוק כמו בתמונות. אולי יותר קל לי לקבל את עצמי ככה. כמה שאני נראית טוב לאנשים, לעצמי אני עדיין מתבגרת ושום דבר אצלי לא נראה כמו שנראה לפני עשרים שנה. ואני נמצאת בעולם שדואג להזכיר לי את זה. ואין מה לעשות, אני אנושית. חייבת לשתף שיש עליי המון לחץ להיות מושלמת כל הזמן, אבל אין מה לעשות, אני חייבת להיות מחוברת ולקבל באהבה את המציאות.
נשמח לטיפים ממך לשילוב של אימהות וקריירה - איך את עושה את זה?
- ככל שאנחנו יותר מדוייקות עם עצמנו וקשובות לצרכים שלנו, התפקוד יותר נכון. כל אחת היא אמא אחרת. אחת מניקה יותר ואחת פחות ואחת לא מניקה ואחת בחופשת לידה של חצי שנה והשנייה בחופשה של שלושה חודשים. כל אחת מושלמת בבחירותיה.
- לנשום. והרבה. נשימה מחברת בין הראש ובין הלב וברגע שנושמים נכון והאנרגיה זזה בינהם אז יש חיבור בין המחשבה שלנו לרגש.
- הדבר הזה שקוראים לו מצפון - יהיה חבר חדש. תהיו מודעות אליו ותלמדו איך לחיות עם המצפון ורגשות האשם בשלום.
- בתוך כל הדבר הזה לא לשכוח את עצמנו. אסור לשכוח שיש גם בן זוג בתמונה וברגע שלא שוכחים, הכל הרבה יותר נוח.
- כל אחת צריכה לראות מה המינונים שמתאימים לה.
- והכי חשוב - להגיד כל יום תודה בסוף יום.
איך ניה? איזו תינוקת היא?
ניה מקסימה, אין לי יותר מדי מה להגיד. היא פשוט מתנה. היא באה אליי אחרי המון שנים. כשהתגרשתי ידעתי שיהיו לי עוד ילדים, שתהיה לי עוד בת והיא פשוט מתנה. כל יום אני אומרת לה תודה. מתה עליה ממש.
היא נסיכה קטנה בבית. לקח לנו חודשיים של חיים משותפים איתה והכל נהיה ורוד בבית. אנרגיה של בן ואנרגיה של בת זה שני דברים שונים והיא מוציאה ממני המון רוך. האימהות שלי אליה מעבירה אותי תהליך בדרכה שלה, בדרך של ניה.
איך רוב בתור אבא?
גם רוב אבא בפעם השנייה והוא פשוט נהדר. יש לו את הימים שלו והשעות איתה. כשהתגרשתי כל הזמן אמרתי שזוג חכם מתנהל כמו זוג גרוש, אבל בנישואין, כך שלכל אחד יש את הזמן שלו עם הילדים. לרוב יש הרבה זמן איתה והוא אבא מקסים. לא הייתי מביאה ילד עם אדם שלא הייתי בטוחה שיהיה אבא מקסים. הסיבוב השני מגיע עם תובנות. גם לגבי הזוגיות, גם לגבי ההורות וגם לגבי החיים.
צילום תמונות הכתבה: עדי כהן, סטודיו עדיגיטל | איפור : נורית חן | שיער: אריאל ל r.e.l
+ + +
ולא נסיים בלי תודה מיוחדת מאיתנו לעדי כהן, הלא היא עדיגיטל, הצלמת המוכשרת שהתלוותה אלינו ואל שירז וניה, ליום המיוחד והמעצים הזה.
צילום: אירנה שלינגבאום
ותודה לך שירז היקרה, על הכנות, האמת והטיפים שחלקת איתנו בנדיבות. אין ספק שאימהות מאוחרת מעניקה פרופורציות אחרות ותובנות אחרות, אנחנו יצאנו מהיום הזה ומההכרות איתך מאוד מחוזקות באימהות שלנו ובדרך האישית שלנו. ועל כך, תודה!
