עדיין לא ברור, איך בכל סוף כל יום אף אחד לא נעמד בסלון שלנו ופשוט מוחא לנו כפיים. להיות אמא עובדת זה להיות וונדר וומן - וזה לא משנה בכלל במה אנחנו עובדות. השילוב בין שני העולמות האלה מוליד לא מעט סיטואציות הזויות ומצחיקות, שכולנו, אבל כולנו יכולות להזדהות איתן:
1. כבר יצא לכן לצאת מהבית עם שתי נעליים שונות? ותקום האמא שזה עדיין לא קרה לה. העייפות והלחץ בבוקר הם שני אורחים קבועים, שהמפגש ביניהם מוביל להסתלבטות משולחת על חשבוננו. הרגע הזה שאת כבר מגיעה למשרד, אחרי ארגונים, פיזורים ופקקים וקולטת את שתי הנעליים השונות. אין ברירה, חייבים לרדת רגע למטה לקנות חדשות.
2. שאיבה במשרד; אם חזרתן לעבודה ואתן עדיין מניקות, תגלו שלמצוא חדרי שאיבה במקום העבודה שלכם, שיאפשרו לכם פרטיות מלאה ושקט לזמן הנדרש זה כמעט בלתי אפשרי. ותמיד יהיה את הגבר הזה שייכנס לפתע, ואת תיקרעי מצחוק בכל פעם שתיזכרי במבט האימה המבוהל שהיה לו בעיניים.
3. אלופת אחר הצהריים; אם יש לכן יותר מילד אחד, טווית אחר צהריים זו כבר מלאכת מחשבת. את יוצאת מהעבודה, דוהרת לעבר המסגרות, אוספת את הילדים, נושאת על עצמך תיקים שלא מביישים טראק בנפאל, מחליפה בגדים בצ'יק בבית (פריבליגיה, אם לא את ממשיכה עם העקבים), יוצאת לחוג/הצגה/גינה, מנגבת קקי, מקלחת, מכינה ארוחות ערב, דוחפת מכונה עם הרגל, עונה על שני מיילים מהטלפון, מספרת סיפור וקורסת על הספה בדיוק שכשהוא מגיע ורואה אותך שרועה על הספה ושואל איך עבר היום. מילים אפילו לא יצליחו לתאר את התשובה.
4. טלפונים מהגן; או מבית הספר או כל מסגרת אחרת שאתן לא אמורות לדבר איתן במהלך שעות העבודה. תהיו בטוחות שכל השיחות הללו יתחילו ב"הכל בסדר עם הילד" אבל אל תאמינו להם, כי אם הכל היה בסדר לא הייתם מדברים עכשיו. לפעמים זה מקפיץ את הלב, לפעמים את רק מסתכלת בצג בייאוש. בדרך כלל זה תמיד יהיה קשור במכה, נפילה או חום. ובך, יוצאת באמצע יום עבודה מבינה שתצטרכי להשלים שעות פור אבר.
5. עבודה מהבית; לפעמים רק צמד המילים האלה מספיקות בשביל להצחיק, כי כשאת בבית איתם, אין סיכוי לשניית עבודה וכשאת עובדת לבד מהבית, את מתאפקת כל כך שלא לגעת במטלות הבית. את תתפתי, ואז הם יגיעו ואז סעיף 3. אבל אל דאגה, את והמחשב שלך תיפגשו שוב לדייט לוהט מיד אחרי שהם כבר ישנו, אז אל תתגעגעי יותר מדי.
וככה זה נראה בפנטזיה שלנו...
