1. לקחת עוד כמה ימי חופש, אחרי החופש. כי החזרה האמיתית לשגרה מתחילה רק בתום תקופת ה׳הסתגלות׳. (#דבריםשלאידענולפנישהיינואמהות)
2. לנסות לתעד את המאורע המרגש בצילום סטילס מדוגם. בדגש על לנסות. תמונות פוטוגניות של ילדים מצוחצחים זה משהו שקורה רק אצל אחרים בפייסבוק.
3. להיפרד לשלום בחיבוק גדול ולמחות את הדמעות. שלנו.
4. לצאת מהגן ולנסות להציץ דרך הגדר. לסרוק בעיניי נץ ולהתאכזב שאי אפשר לטפס עליה.
5. לפתוח שעון לשעה וחצי ולרוץ לעבר בית הקפה הקרוב ביותר לגן החדש. שם נפגוש הורים רבים ישובים לבד ובוהים בנייד שלהם.
6. ליהנות בלב לא שלם מקפה חם וקרואסון חמאה בשלמותו.
7. לבהות בטלפון, לא לפני שווידאנו שהווליום של הצלצול מכוון להכי גבוה. רק שלא נפספס קול קורא מהגן.
8. להשתיק בעצבים את קבוצת הוואטסאפ של הגן החדש, אבל רק אחרי שנכתוב שם ״איזה מרגש! בהצלחה לכל הקטנטנים!״.
9. להוציא לפטופ כדי לשכנע את עצמנו שאנחנו כן פרודאקטיביות. לסגור אותו בדיוק אחרי שנענה לשני מיילים כי זמננו תם.
10. לרוץ לגן כדי להיות ראשונות. לגלות שעדר הורים נמצא מול דלתות הגן, כוסס ציפורניים ומחכה לפתיחת השערים. להצטרף אליהם ולשמוח שלא הספקנו לעשות מניקור כל החופש הגדול.
קפה מתוק-מריר
