אם עד היום היינו רגילות לראות ערמות של צעצועים ממלאות את הסלון במקרה הגרוע או חדר משחקים ייעודי במקרה הפחות הטוב, נראה שהפיתרון המושלם נמצא. כבר ראינו את החדר הלא פחות ממושלם שעיצבה רוני עבור זוג התאומים שלה, ארי ונינה, ולא יכולנו שלא לתהות איזה פיתרון יצירתי מצאה מעצבת הפנים שבמקרה הזה היא גם האמא, לערמות המשחקים.
רוני ובן זוגה גרו בדירה מקסימה, חמימה ונעימה. דירת וינטג' אמיתית- עם אריחים מצוירים מקוריים, טפטים וגופי תאורה עתיקים. כשהשניים גילו על דבר ההריון, ועל התאומים הצפויים להיוולד הם החליטו לעבור לדירה בבניין עם מעלית. כשעברו לדירה החדשה הם לא הבינו איך כל הריהוט שהתאים לבית הקודם ישתלב עם המראה החדש והמודרני של הבית והחליטו שחדר המשחקים של הילדים יקבל את הרהיטים מהדירה הקודמת.
בחדר הוצבה הספה הענקית מהסלון הקודם בתוספת של כריות כדי להקליל את האווירה בחדר ומעליה נתלו מדפים דקים מאיקאה עליהם הונחו תמונות ממוסגרות שנאספו במשך השנים.
במרכז החדר מוקם שטיח זיג זג חדש בשחור ולבן ובקיר הנגדי לספה הוצבה ספרייה ענקית מהבית הקודם. הספריה מלאה בספרים ואבזור מרגש ומלא זכרונות וחוויות. סמוך לספריה הוצבה תיבת משחקים צבעונית ומעליה תלויות שלוש תמונות שמתאימות לפלטת הגוונים שלה.
הרעיון המקורי היה להפוך את החדר לפינת משחקים רגילה אבל מאחר ובני הזוג רק נכנסו לדירה החדשה והרהיטים שהוזמנו לסלון החדש התעכבו, הם מצאו את עצמם מעבירים את כל זמנם ב'חדר המשחקים' המאולתר שהפך בלי לשים לב לחלל המרכזי של הבית - הם אכלו בו, ישבו בו ואירחו בו.
לאחר שהילדים נולדו החדר המשיך לקבל עוד ועוד מאפיינים ילדותיים - התיבה לא הספיקה להכיל את כל המשחקים שארי ונינה הצליחו לצבור ורוני חיפשה רהיט צבעוני, פתוח ונגיש לילדים.
יום אחד במהלך טיול עם התאומים, היא ראתה סלסלת מתכת ורודה זרוקה מאחורי פח אשפה ציבורי. הסלסלה צדה את עיניה, אבל מאחר והיא היתה גם עם עגלת תאומים היא המשיכה הלאה. בלילה נזכרה בסלסה - היא הייתה בצבע המושלם - ורוד מתוק ויפה - ונסעה חזרה למקום.
התחוור לה שלא מדובר בסלסלה אחת, אלא בסטנד שלם לתצוגת גרביונים של פנינה רוזנבלום שנזרק לפח מפרפורמיה ישנה בהמשך הרחוב. הוא היה הרוס ומטונף אבל הפוטנציאל שבו היה ניכר והיא העמיסה אותו לרכב, ניקתה וצחצחה אותו. את את פניה של פנינה כיסתה בתמונת איילים מתוקה. הסטנד הוצמד לקיר והתמלא בצעצועים לפי נושאים - קופסא, קוביות, כדורים וכאלו שסתם מרעישים.
השיפוץ של הסטנד עדיין לא נגמר - רוני הזמינה שלט "המשחקייה" שיתלה במקום הכיתוב גרביוני פנינה. אבל אנחנו סולחות לה, בכל זאת זה לא קל לגדל תאומים בבית ולנהל עסק עצמאי. למען האמת אהבנו את הקריצה המרעננת בכיתוב המקורי והיינו מציעות בכל זאת, לשקול להשאיר אותו.
ועכשיו, לעניין השם המקורי. לא יכולנו שלא לתהות מה מקורו וגם כאן מתחבא סיפור מתוק.
באחד הימים בהם רוני ישבה בחדר עם חברה, השתיים רבצו על הספה הגדולה בין הכריות ובהו בספרייה הענקית. החברה נאנחה ואמרה ״איזו נחת!!״ הן צחקו ואמרו שבמקום לקרוא לחדר ״חדר משחקים״ כדאי להחליף לו את השם ל- חדר נחת.
וזה אכן מה שהוא. חדר שגם משחקים בו וגם אפשר פשוט לשבת בו בנוחות ולהנות זה מחברתו של זה. חדרי משחקים לרוב מותאמים לילדים בלבד ואין התיחסות למבוגרים שנמצאים בתוכו מפעם לפעם, הרי ברוב המוחלט של הזמן ילדים קטנים לא אוהבים ולא רוצים לשחק לבד, הם צריכים השגחה וצריכים מבוגר שילווה אותם וישחק איתם.
בדיעבד זה נשמע מאוד הגיוני, ליצור חלל שיש בו גם משחקים אבל עדיין לגרום לו להיות נגיש ונח למבוגרים שנמצאים בתוכו, בין אם זה ההורה ובין אם זה אבא או אמא של חבר שבא לשחק. גם כשאנחנו מארחות חברות בבית, הילדים שלנו תמיד שם, מחפשים תעסוקה וחדר שעונה על הצרכים של כולם זה רעיון לא פחות ממעולה.
צילום תמונות הכתבה: טלי דברת
ואיך אפשר בלי לצרף רשימה מפורטת של מהיכן כל דבר בחדר? אז הנה:
עיצוב - רוני שני פלדשטיין
צילום - טלי דברת
ספריה- בהזמנה אישית
תיבה- פוקס הום
תמונות מעל התיבה- איור אישה Jenny Meilihov
תמונת אליפסה- ממכירה ביתית
תמונה של איש ואישה- מוזיאון ישראל
בובות עץ של חיות- מהספארי
טלוויזיה רטרו- טויסים
קופסאות פח- אוסף של שנים מכל העולם
שלט נחת- מילקה
ראשי חיות- מtiger, מדריד
ספה- בהזמנה אישית
כריות- ביתילי, איקאה, וחלקם בתפירה אישית
כלב מעצור לדלת- פרימרק ברלין
סטנד ורוד- מהרחוב
ולמי שפספסה, זה חדר השינה המטריף שעיצבה רוני לתאומים המתוקים שלה, ארי ונינה. על כך אנחנו אומרות - אין גבול ליצירתיות שלכן, תמשיכו בבקשה!
