"אינני צריכה ללמד את הילדים דבר, הילדים הם אלו אשר בסביבה תומכת מלמדים אותי" – ד"ר מריה מונטסורי
מכירות את זה שהבית נראה כמו חנות צעצועים קטנה ובסוף מה שהכי מעניין את הפעוט זה הארנק או המפתחות של אמא ואבא? כשהילדים היו קטנים והייתי חייבת לסיים משהו במטבח, הייתי פותחת את ארון קופסאות הפלסטיק ויודעת שאני מסודרת לחצי שעה לפחות.
הסיבה לכך היא שילדים רוצים את הדבר האמיתי, הם רוצים לקחת חלק בעולם שלנו וללמוד להתנהל בו מתוך צפייה בנו. הם רואים את אמא ואבא מבצעים פעולות יומיומיות כמו שטיפת כלים או קיפול כביסה, וזה נראה להם הדבר הכי שווה ומרתק בעולם! ? ככל שנוכל להכניס אותם לעולמנו כך נעזור להם לענות עמוקות על הצורך בעצמאות, בשייכות ובחיבור איתנו.
גם מבחינה התפתחותית זה חשוב כי בגיל שנה הפעוט מתחיל לחקות אותנו, זה השלב שבו הם ינסו להתהלך בנעליים שלנו, או לדבר אלינו בטון שהם שומעים מאיתנו - הם לומדים ללכת כי הם רואים אותנו הולכים בבית, לומדים מאיתנו שפה וכו'.
זה מתחבר נפלא למה שנקרא בעולם המונטסורי "כישורי חיים", ואם בעבר תהיתי מה הלחץ ללמד פעוט לכפתר כפתור – משהו שיהיו לו חיים שלמים לעשות - היום אני מוקסמת לראות את תחושת העצמאות והמסוגלות שילדים יכולים לחוות אם רק נאפשר להם. כי אם הוא ילמד לכפתר כפתור היום, זה אומר שהוא יוכל לעשות דברים הרבה יותר משוכללים ומעצימים מחר.
הנה כמה רעיונות לפעילויות של כישורי חיים בהשראת העולם המונטסורי:
את הפעילויות הבאות התחלנו בסביבות גיל שנתיים ועד היום הן להיט בבית. מוזמנות לנסות, לשנות, לאלתר ולעדכן איך היה! וכמובן שגם פה יש דילסקליימר - הכל הכל צריך להיעשות בהתאמה לילד שלכם ותחת השגחה.
1. תרגילי מזיגה:
אפשר מים ואפשר להתחיל עם משהו יבש כמו עדשים או אורז לא מבושל, לוודא שהקנקן לא כבד מדי, ולהתחיל למזוג מקנקן לקנקן (או לכוס). נגיש להם הכל על מגש קטן ביחד עם ספוגית קטנה כדי שיוכלו לנגב מים אם נשפכו.
במונטסורי נוהגים להדגים תרגיל כזה בלי מילים או הסברים, אני עושה והילד מסתכל ואז מתרגל בעצמו. אני לא מעירה וגם לא מתקנת אותו אם נשפך, הוא ימצא את הדרך לשם ואני לא רוצה למנוע ממנו את הלמידה המשמעותית הזו (אלא אם הוא מבקש עזרה). תרגול מעולה של קשר עין-יד, ריכוז, סבלנות, התמדה.
2. תרגילי מיון:
לפי צבע, גודל, צורה - פעילות אהובה במיוחד על הקטנים, כזו המשלבת תשומת לב לפרטים, לוגיקה וסדר.
מריה מונטסורי זיהתה שבמוח של הילד נפתח חלון רגישות לחפצים קטנים מגיל שנה עד ארבע, ורגישות לסדר עוד הרבה יותר מוקדם מזה (הצעצועים שהילד אוהב לסדר בשורה? זה זה). פעילות מיון עם אבני זכוכית היא מענה מושלם לצרכים האלה.
וכאן אפשר לראות דוגמה לתרגיל פחות מונסטורי, כי אין לו מטרה ספציפית ובטח שלא הראיתי לה קודם מה לעשות. פשוט הנחתי לפני מיה קטניות, מנג'טים וכדי זכוכית קטנים ונתתי לה לעבוד באופן חופשי ולא מתוכנן.
3. תרגילי גוונים:
אבחנה בין גוונים שונים של צבעים תיתן לילד שלנו יכולת אבחנה בפרטים וירידה לדקויות, יכולת רבה יותר להבין ולחוות לעומק את העולם והאנשים שבו. אצלנו אוהבים לטפטף צבע מאכל נוזלי בכמויות שונות לכוסות מים ולראות את ההבדלים בין הגוונים.
איך עושים? מכינים גוונים של כחול, בצד ימין בפינה למטה אפשר לראות עזרי משחק שהשתמשנו בהם כדי לעשות זיהוי גוון והשוואות.
ההבחנה בין גוונים מפתחת את היכולת שלהם להבחין בפרטים הקטנים, מרחיבה את האפשרויות - לזהות מנעד רחב של צבעים ירוקים בטבע למשל, לחוות את העולם בצורה עשירה יותר ולהתמודד עם מורכבויות.
4. תרגילי ערבובי צבעים:
זה כבר ממש ניסוי מדעי שאפשר לגלות דרכו שילובים ויצירת צבעים חדשים, לערבב, לנחש ולאושש.
בניסוי שלנו יש כוסות עם מים וצבע שמערבבים עם מקל זכוכית סופר מגה עדין שנשבר אינסוף פעמים עד שלמדו להתעסק איתו = למידה למידה.
כל אלו הן דרכים בהן אני יכולה לחשוף את הילד לחומרים שהוא לרוב לא פוגש ובכך אני מעצימה אותו, מגדילה את תחושת המסוגלות שלו ועוזרת לו להיות עצמאי ובטוח יותר בעצמו. נרוויח פה על הדרך גם מוטוריקה עדינה, שיווי משקל, עבודה לפי סדר פעולות, קואורדינציה, כושר ריכוז, טיפוח עצמי וסביבתי.
---
ככה בהדרגה נוכל לשלב אותם יותר גם בעבודות הבית: עריכת ופינוי שולחן, השקיית עציצים, קיפול מגבות או בגדים, פינוי מדיח. עצמאות כזו שמגיעה מתוכם ומקבלת במה אצלנו – מחזקת משמעותית גם את הקשר בינינו. ומאפשרת לי כאמא וכהורה, להרגיש הקלה ושותפות בעבודות הבית, שלא לומר אף לנוח. וזה תכל'ס - חשוב לא פחות מכישורי מזיגה :)
אז מה בא לכן לנסות כבר היום?
לרעיונות נוספים: דניאל מנו, תקשורת אמפטית - מנחת הורים ומערכות יחסים בגישת 'השפה'.
אינסטגרם
פייסבוק
