כמו הרבה דברים טובים וחדשים ברשת, גם ל-EshetStyle, הבלוג של טליה הדר הגענו לגמרי במקרה.
יום אחד, הוא פשוט צץ לו שם, כאילו היה שם תמיד. חברה של חברה של חברה שיתפה - הקלקנו ונכבשנו. הרגשנו שהגענו למקום הסודי והמיוחד של אישה אחת מקסימה ורבת פעלים, מלאת טיפים ורעיונות שכדאי לנו ללמוד ולאמץ. מיד רצינו להיות חברות שלה!
אז אחרי שעקבנו אחריה קצת בביישנות, החלטנו לשבור את הקרח ולשאול אותה את כל מה שמעניין אותנו. הצטרפו אלינו לשיחה על בלוגינג, אירוח, אימהות לשלושה קטנים והכל בשיא הסטייל. בתיאבון!
מה זה בדיוק EshetStyle?
זה הבלוג שלי, העולם הקטן שלי, הילד הרביעי שנולד לי לפני שלושה חודשים וכל כך ממלא אותי! כשקראתי לו EshetStyle – התכוונתי ל-"אשת חיל" אבל בסטייל.
יש בבלוג קצת מהכל, כשהעיקר, לפחות עד עכשיו, זה ענייני הבית, המטבח, האירוח וההגשה. אבל לא רק. אני כותבת גם רעיונות, טיפים ורשימות בכל מיני נושאים, ובין השורות של כל פוסט, אפילו של מתכון, יש הרבה, נקרא לזה -"הגיגים ותוספות".
הרעיון שלי במקור, היה לפנות דווקא בעיקר לאותן אימהות, שפחות מחוברות לענייני המטבח, או שלא כל כך הולך להן במטבח, ולהראות שכל אחת יכולה. כי הרי כל אמא, מעצם היותה אמא, גם אם היא לא מתה על המטבח והבית, בסופו של דבר, אחרי העבודה והכל, מוצאת את עצמה מנהלת את הבית ועושה לא מעט גם במטבח.
סה"כ, גם אני, לא באמת ספצית במטבח! זה רק בכאילו... יש לי פשוט כל מיני רעיונות... ואני אוהבת בעיקר את הדברים הפשוטים ומגישה אותם יפה!
אני גם אוהבת לספר ב-EshetStyle על הדברים הפחות סקסיים. על המטבח והבית שלי מאחורי הקלעים" - התכנון מראש, מה עושים מתי (ברמה הכי בסיסית) וגם מה לא הלך לי. איך נראות הרשימות שלי או התזכורות שלי ועל ה"טריקים שלי" שמאפשרים לי להיות "אשת חיל", כמו למשל, שאני מגישה יפה לאורחים משהו שבכלל היה קפוא וכולם עדיין מתלהבים בטירוף.
אני חושבת שבסופו של דבר, המתכונים עצמם זה לאו דווקא הערך המוסף שלי ב-EshetStyle, אלא הרעיונות והדברים שאני נותנת מסביב. עם דגש אמיתי על הפשטות והקלות, יחד עם טאץ' קטן של סטייל והרבה תכנון מראש.
עבורי זה דבר כל כך חשוב, במיוחד כשיש ילדים קטנים שאין להם יותר מידי סבלנות. תמיד יש אצלי איזה ילד ליד, ככה שהזמן שנותר לעשיה בבית ובמטבח הוא מאוד קצוב.
יש לי עוד כל כך הרבה רעיונות שעדיין לא הגעתי לכתוב אותם... לאט לאט אני ממלאת את EshetStyle בכל האינפורמציה. אני מתייחסת ל-EshetStyle לא רק כבלוג אישי, אלא כאתר לכל דבר שאני רוצה למלא אותו בתוכן. באינפורמציה רלוונטית.
חברה כתבה לי לא מזמן הודעה, באיזו שבת, שהיא מודה שלא יצא לה לקרוא את הפוסט האחרון, אבל היא קמה בבוקר ולא ידעה מה להכין לצהריים, אז היא פתחה את EshetStyle ומיד קיבלה רעיון והשראה ובזכותי יש עכשיו שולחן מהמם. ממש ככה היא כתבה. וזה עושה לי כיף! כי זו בדיוק המטרה!
בקיצור, יש ב-EshetStyle קצת מהכל – שהמכנה המשותף זה בתכלס, אני והיום יום שלי.
ספרי לנו קצת על עצמך
אני בת 36, אמא לשלושה קטנים. עורכת דין, מפה לשם כבר 10 שנים במקצוע, אבל ידעתי תמיד שזה לא מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. אני בנאדם שלא יודע לנוח. אין מצב שתגיעו אליי הביתה ותמצאו אותי שוכבת על הספה נגיד. אני מנצלת כל דקה ביום.
גם כשאני בחופשת לידה אני מתרוצצת כמו פורפרה. כזו אני, יש לי קצב אחר ואני אוהבת את זה.
חוץ מהבית שלי והמטבח (שאלו סה"כ אזורי היצירה והסטיילינג שלי), אני מאוד אוהבת ספורט. זה הכיף שלי. מאז ומתמיד אני עושה ספורט. ריצה ויוגה. לא משהו קיצוני. הכי מתון ומאוזן אבל מתמידה לאורך כל הדרך. בחופשות לידה אני רצה ביחד עם התינוק שלי בעגלה. כיף גדול לשנינו!
אפילו בבלוג יש טיפ שאני קוראת לו "נעלי התעמלות בחופשת לידה" - כי אני באמת חושבת שזה תורם כל כך הרבה למצב רוח אם את רק קמה בבוקר ונועלת נעלי התעמלות... זה כבר מכניס אותך לווייב אקטיבי במקום להיות שרועה עם חולצה גדולה סביב הבית והבקבוקים או ההנקה.
ספרי לנו קצת על הילדים שלך
יש לי שלושה קטנים (הכי מקסימים! ואני סופר אובייקטיבית).
יואב הבכור – בן 5 וחצי. ילד מהמם. משוגע על כדורגל. הוא ילד רגיש בטירוף ושם לב לכל דבר. ברמה שהוא יכול להגיד לי "אמא למה כיווצת ככה את העיניים, כאב לך משהו"? אין עליו.
דניאלה – בת 3 וקצת. ילדה מיוחדת במינה. קורעת מצחוק. כמו כל בת בגיל הזה, יש לה לא מעט קריזות ומצבי רוח במיוחד בכל מה שקשור לבחירת בגדים בבוקר. היא מתה על מוסיקה וריקודים. עצמאית שיודעת להעסיק את עצמה בצורה מדהימה.
וגיא גיא המתוק - בן 10 חודשים. אני מאוהבת בו קשות. זה גיל מושלם. במיוחד בילד השלישי כשאת מבינה כמה מהר זה עובר. זה גורם לך לאהוב כל רגע הרבה יותר. הוא הכי "חבר" ונוח. איש קטן ושליו. הייתי מקפיאה אותו קצת שלא יגדל מהר.
ולמרות הכל, בואי נודה על האמת, כמה שהם מדהימים ומקסימים, כל אחד מהם יכול מידי יום, בזמן שלו, (בעיקר הגדולים) גם להוציא אותי מעט מדעתי.
איך את מבלה את חופשת הלידה הנוכחית שלך?
חופשת לידה כיפית ומלאה בעשייה! אני נהנית מגיא בכל רגע. ילד שלישי זה משהו אחר. הזמן שלנו ביחד לבד, זה אימהות רגועה ואוהבת נטו! האמת שבכל חופשות הלידה שלי נהניתי מאוד. וכשגיליתי שאני בהריון הפעם, נראה לי שהייתי יותר שמחה מזה שתהיה לי שוב חופשת לידה מאשר מההיריון עצמו.
ובכל זאת, אין ספק שיש משהו בחופשה הזו הספציפית שהיא מהנה יותר מכולן. כנראה זו הידיעה שזו הפעם האחרונה ושהרגעים האלה לא יחזרו, שפשוט גורם לי ליהנות יותר מהכל!
מה קדם למה - הבלוג לאימהות, או האימהות לבלוג?
בטח שהאימהות. אני אמא כבר חמש וחצי שנים. אימהות אינטנסיבית מאוד. לקטנטנים, בלי הפסקות נשימה. הבלוג שלי סה"כ בן שלושה חודשים (והוא דורש יחס לא פחות מילד).
איך הכל התחיל?
תמיד אהבתי לכתוב. כשהבן הבכור שלי נולד כתבתי משהו על סדר היום שלי כאמא לתינוק. קראתי לזה "השעון המעורר החדש שלי" ושלחתי את זה לכל מיני חברות שילדו. כולן כל כך התלהבו מהכתיבה! היו ששאלו למה אני לא פותחת בלוג.
האמת, פשוט לא היה לי מושג מה זה בלוג עד לפני חצי שנה. לפני בערך חמישה חודשים נזכרתי שאני בעצם אוהבת לכתוב, וחשבתי לי למה שלא אעשה איזו סדנת כתיבה בשביל לנצל את חופשת הלידה. התחלתי לחפש בגוגל "כתיבה עצמית"... ועלה לי בחיפוש "כתיבת בלוג".
נזכרתי שיש לי חברה מעצבת פנים שפתחה בלוג לא מזמן ושלחתי לה הודעה "איך פותחים בלוג?" היא הפנתה אותי למישהי מקסימה ומקצועית, ושופעת בידע, בשם יונית צוק שמעבירה גם קורס בלוגריסטיות (כן, יש דבר כזה!). ואני, כמו אני, כשמשהו באמת מעניין אותי אני נכנסת לזה.
אז קראתי וקראתי, וגם נרשמתי לקורס. והחלטתי עם עצמי שעוד לפני שמתחיל הקורס יהיה לי בלוג. וכך היה. תוך חודשיים מהרגע שרק השתעשעתי ברעיון, הבלוג שלי עלה לאוויר.
כשעלה בי הרעיון, לא ידעתי בכלל על מה אני רוצה לכתוב. סיפרתי על הרעיון לפתוח בלוג לחברה טובה... והיא ממש התלהבה. אמרה לי שזה הכי אני ושזה חייב להיות משהו עם סטייל "כי את כולך סטייל" (זה מה שהיא אמרה. זו לא אני...) וזה ככה נתקע לי בראש.
רציתי לכתוב על משהו שיזרום לי בלי להתאמץ. התחלתי לשאול את עצמי שאלות (על מה תמיד מחמיאים לי? מה אני אוהבת לעשות? מה זורם לי הכי טבעי?) והתחלתי לשחזר בראש מפגשים עם חברות, אורחים שהיו פה, תגובות שאני מקבלת.
כל הזמן הסתובב לי בראש הכינוי "אשת חיל", וביחד עם מה שהחברה אמרה – פתאום נפל לי השם, ככה ברגע "EshetStyle"! ומשם הכל התגלגל. התחילו לקפוץ לי מלא רעיונות.
הסתובבתי (ואני עדיין) עם מחברת צמודה וכל רגע עצרתי וכתבתי עוד משהו. וככה לאט לאט (כלומר מהר מהר) התגבש לי הקונספט.. (ובגדול, הוא עדיין מתגבש..). בינתיים אני מקבלת פידבקים מעולים, הרבה קוראות ואפילו קוראים וזה ממש כיף לי וגורם לי לרצות לפתח את זה הלאה!
איך משלבים כתיבה שוטפת בבלוג עם החיים וכל מה שמסביב?
זה מדהים אבל מכל העבודות שהיו לי, דווקא ב"עבודה הזו" אני הכי משקיעה. מאז הבלוג, אני כבר לא רואה טלוויזיה בכלל. אני ישנה הרבה פחות, הולכת לישון ממש מאוחר כי אני כותבת הרבה בלילה. מרוב שאני עסוקה ונהנית אני לא שמה לב איך הזמן עובר.
ובבקרים, כשאני עם הקטנצ'יק מחוץ לבית, אני תמיד עם המחשב למטה בסל של העגלה, ככה שברגע שהוא נרדם אני מתיישבת בבית קפה, שולפת אותו ומתחילה לכתוב. בקיצור, אני מנצלת כל רגע פנוי לכתיבה.
וחוץ מהכתיבה - הרעיונות, החשיבה, הניסיונות במטבח וכמובן הצילומים, נעשים בשוטף תוך כדי תנועת היום יום. את הצילומים לפוסט סופגניות מיניוניות למשל, עשיתי עם תינוק וילד חולה בבית. הכנו יחד את הסופגניות, צילמתי אותן (כשהבן שלי מסתכל עם עיניים גדולות ומצפות ופה ושם גונב ליקוק של אבקת הסוכר שהתפזרה).
כשסיימתי לצלם אכלנו יחד מיליון סופגניות קטנות (נראה לי שזה מה שהבריא אותו)!
הילדים שלי כבר יודעים שלא טועמים מהצלחת עד שאני מסיימת לצלם, ככה הם גם לומדים לדחות סיפוקים.
בגלל שכל החיים הייתי רגילה להפרדה בין העבודה לבין הבית ומאוד הקפדתי על זה, הפעם זו בהחלט משימה קשה יותר. אני פשוט מציבה לעצמי לוחות זמנים לכל דבר ומחלקת את העשייה.
כך שאם בהתחלה הכל קצת התערבב לי, היום אני כבר יודעת לחלק את היום בצורה מסודרת כדי שאוכל לדאוג לבית כמו שצריך, ואחה"צ להמשיך לתת תשומת לב מלאה לילדים הגדולים מהרגע שהם חוזרים מהגן ועד שהם הולכים לישון.
אבל זו באמת פעם ראשונה שאני מרגישה שמשהו בוער בי, מעסיק אותי כל הזמן בראש. יש בי מן חדוות עשייה תמידית כזו. זו הרגשה מדהימה שאני חייבת לומר שלא הכרתי!
איך האימהות משפיעה על העשייה שלך?
לפני הכל, מה שבטוח, זה שהאימהות לילד השלישי (עם התחושה הזו שחופשת הלידה היא "הצ'אנס האחרון שלי" למצוא משהו שאני אוהבת לעשות לפני שאני חוזרת לעבודה...) היא זו שלא רק השפיעה - אלא ממש הביאה אותי לפרץ העשייה האינסופי הזה עם הבלוג.
סה"כ כל התוכן של EshetStyle בסופו של דבר בא מתוך האימהות שלי. אני מרגישה שהאימהות באמת מביאה אותי כל יום מחדש למקסום היכולות. במובן הזה שאני כל פעם נדהמת כמה אני מספיקה ביום, כמה סבלנות יש לי לילדים (באופן כללי אני לא בנאדם עם המון סבלנות...) וכמה דברים אפשר לעשות במקביל.
מה את הכי אוהבת בעולם הבלוגינג?
אני עדיין ממש חדשה בעולם הזה. כל יום אני לומדת משהו חדש. בינתיים מה שהכי קוסם לי זה העניין הזה שאני כותבת עם עצמי בפינה שלי הקטנה, וזה מגיע לכל כך הרבה אנשים. ואנשים קוראים ומיישמים ומגיבים. זה ממש עושה לי טוב. השיתוף הזה הוא כיפי, זה הרגשה כזו של קירבה אבל ממרחק. זה די תפור עליי.
בנוסף, זה פשוט מדרבן לעשייה אינסופית. זה בי ואיתי כל היום. כל דבר שאני עושה, שומעת או אומרת אני מייד חושבת "בלוגית" (איך אני אכניס את זה לבלוג) זה נהיה חלק בלתי נפרד ממני.
כל התמונות בכתבה מתוך הבלוג EshetStyle. צילום: טליה הדר
שלושה טיפים שלך למי שרוצה לפתוח בלוג אישי
טוב אני אמנם מרגישה חדשה מידי בתחום כדי לתת טיפים, אבל בכל זאת הנה הטיפים שלי:
1.אם יש לך מחשבה על לפתוח בלוג וזה יושב לך בראש – פשוט תעשי את זה. לא אולי איזה יום, לא עוד שנה ולא עוד חודש – עכשיו!
2. כדאי שהנושא של הבלוג יהיה נושא שבא לך באופן טבעי ובקלות ולא יהיה משהו מאולץ. אחרת נראה לי שקשה לתחזק את זה וזה מאבד מכל הכיף. וגם שפת הכתיבה – אני בעד שפה פשוטה ובגובה העיניים. אני למשל, משתדלת לכתוב כמו שאני מדברת. זה חלק מהכיף הגדול שלי בבלוג. ואני חושבת שאפשר ליישם את זה בכל תחום. גם בתחומים מקצועיים. כי לדעתי, בכל תחום שלא יהיה, בסופו של דבר, כולנו אוהבים שפה פשוטה ובגובה העיניים.
3. אם החלטת לפתוח בלוג – קחי אותו ברצינות! תשקיעי. תעשי את זה כמו שצריך ולא "על הדרך". אני מאוד מאוד משקיעה בבלוג שלי ואני עושה את זה באהבה גדולה ובהנאה ואני מאמינה שזה עובר הלאה.
+ + +
ואם עדיין לא הכרתן את הבלוג הנהדר של טליה, רוצו לבקר. עכשיו! ההנאה פשוט מובטחת!
לקריאה נוספת במגזין:
ממרחים בריאים שילדים אוהבים >>
ווישליסט: עיצוב חדר ילדים - מצעים >>
