פעם, לפני שאחזנו ביד אחת פעוט נמרץ, בשנייה ארטיק בצבע זרחני, ועל גבנו תינוק רך ומתוק חבוק בתוך מנשא מהודק היטב - עונת הקיץ סמלה עבור רובנו, חופש, הפוגה, רומנטיקה, ים, שקיעות ובירות… אפשר להמשיך לא?
לחלקנו, הדברים נשארו בגדר זיכרון מתוק ורחוק והיום כהורים לילדים, הטיימינג של החום הגדול, לחות בלתי נגמרת, קייטנות אחרונות, חופשה באופק וזמן משפחתי צפוף, מעורר בנו חשש קל (עד כבד) ומעלה את שאלות מיליון הדולר (תרתי משמע): ״לאן אתם נוסעים?״ ו״מה התוכניות?״.
כשהילדים קטנים קשה לדמיין את עצמנו אורזים את כולם ויוצאים לדרך. בין אם חופשה מעבר לים או חופשה קרובה, הורים רבים נמנעים מעצם המחשבה על חופשות ארוכות או כאלה שלא תואמות בדיוק למידותיהן הקטנות של הילדים מתוך הנחה כי בגיל קטן ההוצאה, ההשקעה והעייפות הכרוכים בנסיעה שכזו, לא תמיד שווים את המאמץ.
אנחנו ממעטים לפנטז על החופשה האולטימטיבית עבור כולנו. כי גם ככה הם קטנים, וזה עדיין לא השלב ויש מספיק סיבות שיגרמו לנו להסס לפני שנצא לדרך. נוסיף לחששות האלה את קולות הרקע שנשמעים לכאן ולכאן לגבי איך נכון, מה צריך, מה כדאי (למה לנסוע עם כאלה קטנים? חכו כמה שנים. פארקים, חובה פארק אחד, אחרת הם ישתעממו. רק בית, אל תיקחו מלון. מזג אוויר חם מדי, חכו לחגים ועוד..) ונקבל הורים מעט מבולבלים שלא תמיד בטוחים מה הדבר הנכון לעשות.
אז לפני שנצלול לתוך החופשה השנתית, עצרו רגע ונסו להתחבר בתוך כל רעשי הרקע, העומס והלחץ לרצונות שלכם. כמו בעוד סוגיות נוספות בהורות ובגידול ילדים - תחשבו עם עצמכם ואחד עם השני מה נכון וטוב לכם כמשפחה. לכו עם זה ותבנו את החופשה האולטימטיבית עבורכם. רק עבורכם. הילדים וההורים כתא משפחתי אחד. כי מה שטוב לאחרים לא בהכרח טוב לכם וגם להפך.
אז איך עושים את זה ? הנה כמה נקודות עצירה בדרך לחופשה:
לכל ילד אופי, טמפרמנט, קצב והעדפות משלו, בדיוק כמו למבוגרים. מהיכרות עם ילדנו, עם צורכיהם, יכולותיהם, החששות שלהם וגם מהכרותינו עם העדפותינו שלנו, נוכל לקבל החלטה נכונה לגבי סוג החופשה והסגנון המתאים לכולם.
צריך לזכור שמדובר בחופשה עבור הילדים כמובן אך גם עבורנו, ההורים. אם אנחנו נהיה רגועים ונשהה במקום בו אנחנו חשים בטוחים ונינוחים כל החופשה המשפחתית עשויה להראות אחרת. היכולת שלנו להכיל, להתנהל, לתפעל וגם ליהנות עם הילדים תגדל.
קחו בחשבון שילדים מעריכים ואוהבים שלוקחים אותם בחשבון, שנותנים להם את התחושה שהם חלק ממשהו. שמשתפים אותם ומקשיבים להם. כך הם חשים שייכים, מוערכים ומסוגלים. שייכות מחזקת את תחושת המשמעות. שתפו אותם בתכנון החופשה, תנו להם להיות חלק פעיל (בהתאם לגיל כמובן). צפו מהם להיות שותפים והם ישתפו פעולה.
רובנו כבר למודי נסיעות – בין בארץ ובין בחו"ל ולנו הדברים די ברורים. לעומת זאת לילדנו, הרבה דברים כלל לא מובנים מאליהם. מידע לגבי החופשה המתקרבת, עשויה להפחית הרבה מהעמימות שקיימת אצלם הרבה פעמים ובכך להקנות ולהגביר תחושת ביטחון ושליטה על הסיטואציה מה שעשוי להרגיע (בייחוד את אלה הרגישים יותר).
וכשהם רגועים, גם אנחנו רגועים. איזה מידע למשל יכול לסייע? משך ההיעדרות מהבית - מושג הזמן אצל קטנים הוא מעורפל - בשפה ובכלים התואמים להם, אפשר להסביר להם למשך כמה זמן ניעדר מהבית.
מידע לגבי היעד אליו נוסעים, מזג האוויר והנוכחים הנוספים ואפילו אופן ההגעה. טסים בפעם הראשונה? הסברים מראש לגבי חווית הטיסה יכולים לסייע לחלק מהילדים. שיח כזה מייצר גם הזדמנות עבורנו להכיר מעט יותר טוב את ילדינו, להבין איזה מידע עשוי לעניין אותם, להבין למה הם מצפים במיוחד ולעומת זאת, ממה הם חוששים.
בהנחה שגילאי הילדים נעים על טווח רחב, כדאי לחשוב על חופשה שתהיה מותאמת לצרכים מגוונים. זה אמנם דורש תכנון וג'אגלינג לא קטן – אבל אם הילדים יפנימו ויבינו שיש רצונות שונים שאמורים להתחלק בין כולם ולהתאים לצרכים שונים של שאר חברי המשפחה ולא רק שלהם, הם רק ירוויחו מכך.
הם ילמדו להתבונן על כל המכלול, להבין שהעולם סובב סביב אנשים נוספים, להתפשר, לוותר ולדחות סיפוקים כשנדרש.
חיכיתם כל השנה לחופשה בעיר אירופאית? בטן גב עושה לכם את זה? טיולים בטבע מרגשים אתכם? תזכרו שלפני כל רשימת הפעילויות הארוכה שאתם מכינים כי חייבים להפעיל את הילדים - יש אתכם ואותם ולפעמים באופן מפתיע זה פשוט מספיק. More being less doing.
אל תחששו לזרום, לבלות באופן שונה ממה שכתוב "בספר" ומהמלצות ולחצי הסביבה. חופשה היא בדיוק ההזדמנות לצאת מהקופסה ופשוט להיות יחד. כמו שאתם אוהבים. בלי המירוץ, החובות ותחושת ההכרח שמוכרת לנו כל כך משגרת היומיום במהלך השנה. החופשה מאפשרת לנו זמן להסתכל אחד על השני (קלישאתי, אני יודעת) להיות קשובים, וליהנות ביחד – רוב הילדים מחפשים פשוט את זה, ממש כך. להרגיש אהובים, רצויים, מעניינים ומוערכים.
תכננתם, בניתם, חשבתם מראש. קרוב לוודאי שלא הכול יעבוד לפי התוכנית. ילדים הם הראשונים ללמד אותנו שיעור בגמישות ועשיית פשרות כשנדרש וזו ההזדמנות להשלים עם זה. כמו בעוד נקודות בהורות בהן אנחנו משמשים מודל לילדים, גם כאן, אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות וללמד את הילדים איך אפשר ונכון לוותר ולהתפשר כשנדרש. כדי שנוכל לחיות בשלום עם הוויתורים שכדאי לעשות, ולו כדי לשמור על אווירה טובה, רצוי להגיע עם ציפיות ראליות ועם הידיעה שעל אף התוכניות, ייתכן שנאלץ לסטות קצת מהדרך.
לפעמים דווקא כשאנחנו יוצאים מהנתיב המהיר והצפוי, אנחנו נוכחים לגלות שבילים אחרים שהפנייה הספונטנית אליהם עשויה להפתיע לטובה.
+++
תארזו, קחו הפסקה מהמירוץ ותיבנו יחד זיכרונות קיץ רעננים וטובים, כאלה שיעלו בהם חיוך וגעגוע כשיגדלו ויתרמו עוד נדבך חיוני למארג המשפחתי המיוחד אותו אתם טווים יחד בעמל רב כל השנה.
רוני זליכוב-לסרי, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. פסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי-חינוכי של רמת השרון ובעלת קליניקה לטיפול בילדים והורים, ייעוץ ואבחון. כמו כן, מעבירה הרצאות וסדנאות בתחום וכותבת מעת לעת. לעמוד הפייסבוק של רוני>
